תבנית Factory Method
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
בתחום הנדסת התוכנה, תבנית Factory Method (שיטת המפעל) היא תבנית עיצוב שתכליתה יצירת אובייקטים החולקים ממשק אחיד מבלי להכיר את המחלקות שלהם. התבנית מתבססת על הגדרת שיטה עצמאית ליצירת עצמים. מחלקות שיורשות יכולות לדרוס את השיטה בשיטה משלהן וכך ניתן לציין את הטיפוס המפורש המתבקש.
מהות תבנית המפעל היא להגדיר ממשק ליצירת עצם תוך מתן האפשרות לתת-המחלקות המממשות את הממשק להחליט לאיזה מחלקה ליצור מופע. יצירת המופע נדחית לתת המחלקות. מקובל להשתמש בתבנית ב-Toolkit וב-Framework שם הקוד צריך לייצר עצמים מסוגים שונים אשר עשויים להיות נורשים על ידי אפליקציות אחרות. כן נעשה שימוש בתבנית כאשר עצמים מהיררכיה אחת נדרשים ליצור אובייקטים מתאימים מהיררכיה אחרת.
פונקציות מפעל מבצעות כימוס (אנקפסולציה) ליצירת עצמים. הדבר שימושי כאשר תהליך היצירה של מחלקה מורכב ותלוי בהרבה גורמים למשל בגורמי תצורה או קונפיגורציה של האפליקציה או בקלט משתמש.