תזה
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
תֶּזָה (מיוונית: θέσις) היא רעיון שאדם מציג, תוך שהוא בוחן את מאפייניו ומשמעותו. בעולם האקדמי, תזה מציגה מחקר שערך מציג-התזה, והיא משמשת בדרך כלל למילוי חלק מהדרישות לקבלת תואר שני. המסמך המקביל, לקבלת תואר "דוקטור" (ובמדינות אירופיות ואסייתיות רבות, גם לקבלת דרגת פרופסור), נקרא "דִּיסֶרְטַצְיָה".
מציג התזה מקבל הדרכה אישית במהלך כתיבת התזה מאיש מחקר המכונה "מנחה התזה". המנחה הוא גם אחד מהאנשים השופטים את איכות התזה לשם קבלת התואר. קבוצת שופטים זו מכונה "ועדת התזה". ועדה זו מכילה, ברוב האוניברסיטאות בעולם, שלושה אנשי מחקר במקרה של תזה לקבלת תואר שני, וחמישה אנשי מחקר במקרה של דיסטרציה לקבלת תואר "דוקטור".
התזה אינה כלי נוח לדיווח על ממצאי מחקרים ובמאה ה-21, היא נכתבת רק כמטלה לימודית ומכוחה של מסורת. הסיבה לכך היא אורך התמליל הדרוש לניסוחה. הכלי המרכזי לדיווח על ממצאי מחקר הוא עתה מאמר בכתב עת אקדמי בעל ביקורת עמיתים. ככל שהאינטרנט מתפתח, קל יותר לאתר מאמרים בכתבי עת כאלה והדבר גורם לירידה מתמדת במעמדן של התזות. אמצעים מקובלים אחרים לדיווח על ממצאים הם קיום הרצאה מול קהל בכינוס מחקרי, כשההרצאה כוללת מצגת, או הצגת פוסטר בכינוס מחקרי.
הכתיבה של תזה מועברת כחלק מתהליך השלמת הדוקטורט, והיא משמעותית להצלחתו של תהליך זה. תזה מוצלחת מחייבת תוכן מקיף, משקף את המחקר הביבליוגרפי והחדשני, ומוכיח את הידע המקצועי והיכולות האנליטיות של המחקר. עבודה בעלת איכות גבוהה מהווה יתרון גדול בעין הוראים ותלמידים פוטנציאליים, ועשויה לעזור להם לקבל מעמד מוערך בקהל החוקרים ובעולם האקדמי בכללי.