אבסולוטיזם מוסרי
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
אבסולוטיזם מוסרי, מוסר אבסולוטי, או מוסר מוחלט הוא תאוריה או אמונה לפיה המוסר, או חלק ממנו, טבוע במקור על-אנושי (כמו אלוהים, אלים, הטבע, היקום) ונובע ממנו, ולפיכך אינו נקבע בהשפעת החברה, האדם או מצבים שונים. במילים פשוטות, זוהי אמונה ש"טוב" ו"רע", מוסרי ולא-מוסרי, "ראוי" ולא-ראוי, אכן קיימים במציאות, כמו חוקי הפיזיקה למשל, ולא רק במוחם של בני אדם או בעלי חיים. מוסר מסוג זה אינו מושפע מהשלכות תרבותיות, אלא באופן קונטינגנטי (למשל - אם בתרבות מסוימת מעשים מסוימים עולים כדי השפלה, ולפי המוסר האובייקטיבי אין זה מן הראוי להשפיל אדם - אז אין זה מן הראוי לבצע מעשים אלה).
לפי האמונה או התאוריה המנוגדת, רלטיביזם מוסרי (או מוסר יחסי), המוסר כולו וכלליו נובעים מחשיבה אנושית בלבד, ואינם קיימים במציאות, אלא הם דרכים לפרש או להסתכל על המציאות, ולפיכך הם יחסיים, כלומר משתנים בין בני אדם, חברות, תקופות ונסיבות.
בקיצור ניתן לומר שלפי המוסר המוחלט, מוסר הוא אונטולוגי, ואילו לפי המוסר היחסי, מוסר הוא אפיסטמולוגי[1].