אברהם שפירא (זקן השומרים)
זקן השומרים / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
אברהם שפירא (ג' בתשרי תרל"א, 28 בספטמבר 1870 – ה' בטבת תשכ"ו, 28 בדצמבר 1965) היה ראש אגודת שומרים. מרבית חייו עשה בפתח תקווה. חבריו כינוהו בשם "ג'דע", הערבים כינו אותו "מיכו"[1] [2](ככל הנראה קיצור של "אחו מיכה" בערבית על שם אחיו מיכאל) והוא נודע בכינוי "זקן השומרים". בן העלייה הראשונה.
אברהם שפירא, שנות ה-30 של המאה ה-20 | |
לידה |
28 בספטמבר 1870 ג' בתשרי תרל"א אוקראינה |
---|---|
פטירה |
28 בדצמבר 1965 (בגיל 95) ה' בטבת תשכ"ו פתח תקווה, ישראל |
תאריך עלייה | תחילת שנות ה-80 של המאה ה-19 |
מדינה | ישראל ישראל |
כינוי | זקן השומרים |
בת זוג | רחל שפירא |
השתייכות | אגודת שומרים, ההגנה |
תפקידים בשירות | |
ראש אגודת שומרים | |
תפקידים אזרחיים | |
יושב-ראש ועד המושבה פתח תקווה | |
הנצחה | |
בית אברהם שפירא | |
שפירא עמד בראש השמירה וההגנה באזור פתח תקווה במשך כ-30 שנה. בתקופה זו הגן על המושבה ושדותיה בפני עשרות התקפות וניסיונות גנבה. סביב שפירא ואנשיו התפתח מוניטין של ארגון תקיף וחזק, עובדה אשר הרתיעה את תושבי הסביבה מלתקוף את פתח תקווה מלכתחילה. למרות זאת הקפיד שפירא על שכנות טובה עם ערביי הסביבה. המוטו שטבע היה "לא להרוג ולא להיהרג"[דרוש מקור]. הוא קשר קשרי ידידות עם שכני המושבה הערבים, אשר גילו הערכה רבה לאומץ ליבו. בשל כך זכה שפירא לכבוד רב מצד שכנים אלו ואף התבקש לשאת ולתת בשמם עם חמולות אחרות, עם שלטונות המנדט הבריטי ועם ראשי היישוב היהודי, ולשמש כבורר בסכסוכים בין שבטים בדואים וחמולות ערביות בסביבת פתח תקווה. בתקופה זו הוצמד לשפירא הכינוי "ג'דע".