אברציה כוכבית
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
אברציה כוכבית, או האברציה של האור היא תופעה אסטרונומית הנובעת מתנועתו של צופה יחסית לעצם נצפה כאשר מהירות התנועה כוללת רכיב בכיוון ניצב לישר המחבר בין מיקום הצופה לבין מיקום העצם. תנועת כדור הארץ גורמת לכך שהכוכבים בשמים נראים לצופה ארצי במיקום שונה מעט ממקומם האמיתי. תופעת האברציה הכוכבית נתגלתה ב-1725 והוסברה לאחר מכן על ידי האסטרונום המלכותי ג'יימס בראדלי אשר הבין שמקורה ביחס שבין מהירות האור ומהירות תנועתו של כדור הארץ, בראדלי השתמש בתגלית זו על מנת למדוד את מהירות האור בדיוק טוב מקודמיו. עיקר האברציה הכוכבית נגרם מתנועת כדור הארץ סביב השמש, אברציה זו מכונה אברציה שנתית. האברציה הכוכבית אינה תלויה במרחק מכדור הארץ אל מקור האור, אלא בזווית שבין המהירות הניצבת של כדור הארץ לכיוון האמיתי אל מקור האור. בניגוד לתופעת הפרלקסה בה כוכבים קרובים נראים כמשנים את מיקומם ביחס לכוכבים רחוקים, האברציה הכוכבית משפיעה על כל הכוכבים הסמוכים זה לזה באופן דומה. האברציה הכוכבית מגיעה ל- (20.5 שניות קשת) בממוצע שנתי, אולם ישנן השפעות נוספות המסתכמות לאברציה הכוללת. השפעות אלו קטנות יותר בגלל התלות במהירות היחסית הנוצרת.