אדמונד מאסקי
פוליטיקאי אמריקאי / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
אדמונד סיקסטוס "אד" מאסקי (באנגלית: Edmund Sixtus "Ed" Muskie; 28 במרץ 1914 - 26 במרץ 1996) היה פוליטיקאי אמריקאי שכיהן כמושל מיין ה-64 בין 1955 ל-1959, סנאטור מטעם המדינה בין 1959 ל-1980, ומזכיר המדינה של ארצות הברית תחת הנשיא ג'ימי קרטר. היה מועמד המפלגה הדמוקרטית לתפקיד סגן נשיא ארצות הברית בשנת 1968.
אדמונד מאסקי | |||||||
לידה |
28 במרץ 1914 רומפורד שבמיין | ||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|
פטירה |
26 במרץ 1996 (בגיל 81) וושינגטון די. סי., ארצות הברית | ||||||
מדינה | ארצות הברית | ||||||
מקום קבורה | בית הקברות הלאומי ארלינגטון | ||||||
השכלה |
| ||||||
מפלגה | המפלגה הדמוקרטית | ||||||
בן או בת זוג | Jane Muskie | ||||||
| |||||||
| |||||||
| |||||||
| |||||||
פרסים והוקרה | |||||||
| |||||||
חתימה | |||||||
מאסקי ייסד את התנועה האמריקנית לאיכות הסביבה בשנות השישים והיה האחראי להעברת חוק המים הנקיים של 1972- אחד החוקים החשובים בנושא מדיניות סביבתית. הוא תמך בתנועה לזכויות האזרח, היה מבקר של ה-FBI תחת הנהגת ג'ון אדגר הובר, והיה ממובילי המאמץ לחקיקת חוק זכויות האזרח, לקביעת יום מרטין לותר קינג כחג לאומי, ופיתח את מערכת השתדלנות באמריקה. הישגיו ואישיותו הפכו אותו לאחד מהאנשים המשפיעים ביותר בתולדות מדינת מיין. הוא כיהן מטעמה עשרים ואחת שנים בסנאט תוך שהוא מעביר חוקים סביבתיים רבים[1][2] ונחשב לפוליטיקאי החשוב ביותר בתולדות מיין,[3][4][5] לצד האניבל המלין.
הוא נולד ברומפורד שבמיין, סיים את לימודיו במכללת בייטס המקומית ב-1936 ובאוניברסיטת קורנל ב-1939 לפני שהחל לעבוד כעורך דין. הוא שירת בצי האמריקני במהלך מלחמת העולם השנייה בדרגת לוטננט. עם חזרתו מהמלחמה חזר לעריכת דין פרטית ופעל למען הגדלת השפעת המפלגה הדמוקרטית במיין, שהייתה מדינה רפובליקנית בעיקרה. הוא החל את הקריירה הפוליטית שלו בבית הנבחרים של מיין, לפני שנבחר לתפקיד מושל מיין בין 1955 ל-1959, המושל הקתולי הראשון. כעבור כמה חודשים מהתפטרותו, רץ לסנאט ונבחר. בכהונתו בת עשרים ואחת השנים - בעודו נבחר מחדש בקלות ב-1964, 1970 ו-1976 - העביר מספר חוקים בנושאי איכות הסביבה, מימון מסעות בחירות, שתדלנות, זכויות האזרח ונושאי המדינה. מאסקי היה המועמד הדמוקרטי לתפקיד סגן נשיא ארצות הברית ב-1968, לצד יוברט האמפרי, והפסיד בהפרש קטן לריצ'רד ניקסון. הוא חזר לסנאט וכיהן כיושב הראש הראשון של ועדת התקציב בין 1975 ו-1980. מאסקי ניסה לזכות במועמדות מפלגתו לנשיאות ב-1972, והשיג 1.84 מיליון קולות בבחירות המקדימות, והגיע למקום הרביעי. הוא השיג יותר קולות מכל שאר המועמדים אולם הפסיד לג'ורג' מקגוורן.
ב-1980, מונה בידי הנשיא ג'ימי קרטר לכהן כמזכיר המדינה ה-58, במהלך משבר בני הערובה באיראן, שביתות הפועלים בלובלין ופרוץ מלחמת איראן–עיראק. הצלחתו הגדולה הייתה כשהצליח להוביל לשחרורם של חמישים ושניים בני הערובה מאיראן. במהלך כהונתו היה מעורב, ללא הצלחה, בניסיון להסגת כוחות ברית המועצות באפגניסטן במהלך פלישת ברית המועצות לאפגניסטן. בשבוע האחרון לכהונתו בתפקיד הוענקה לו מדליית החירות הנשיאותית על ידי הנשיא קרטר ב-16 בינואר 1981. לאחר שפרש משירות ציבורי, מונה בשנת 1987 על ידי הנשיא רונלד רייגן לוועדה לבחינת התנהלות הממשל בפרשת איראן-קונטראס. מאסקי היה האמריקני היחיד ממוצא פולני שהועמד לבחירה לתפקיד סגן הנשיא בידי מפלגה מרכזית.