אהלה הלוי
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
| אוהלה הלוי בחברת בעלה, שייקה אופיר, בדירתם בתל אביב, 1954 | |
| לידה |
14 באפריל 1928  |
|---|---|
| פטירה |
21 ביולי 2010 (בגיל 82) |
| מדינה |
ישראל |
| שפה מועדפת |
עברית |
| עיסוק |
זמרת, שחקנית תיאטרון |
  | |
אֹהלה הלוי (14 באפריל 1928 - 21 ביולי 2010[1]) הייתה זמרת ושחקנית ישראלית.
ביוגרפיה
נולדה למשה הלוי, במאי תיאטרון "האהל" (שעל שמו היא קרויה), ושל לאה דגנית, שחקנית בתיאטרון. כיוון שהוריה הופיעו שניהם בתיאטרון, נשלחה הלוי כילדת חוץ לקיבוץ משמר העמק והתחנכה במוסד החינוכי שומריה. לאחר תום לימודיה התיכוניים היא התקבלה ללהקת הצ'יזבטרון שהייתה אז תחת פיקודו של חיים חפר, בין השאר הייתה הראשונה ששרה את "הפרוטה והירח". בעת מלחמת העצמאות, ב-21 באוגוסט 1948, בדרך עפר בין הקיבוצים בארי ובארות יצחק בצפון הנגב נפגעה משאית שהסיעה את חברי הצ'יזבטרון יחד בסיבוב הופעות. היה זה סיבוב ההופעות הראשון שבה השתתפה אוהלה, שאר הנוסעים ברכב נפגעו קל ואולם היא נפגעה קשה בברך שמאל. היא אבדה את האפשרות לכופף את רגלה השמאלית. הרגל התקצרה לאחר ניתוחים והיא הזדקקה לנעליים אורתופדיות מיוחדות. לאחר התאונה היא המשיכה לשיר ולהופיע בארץ, בפריז ובניו יורק עד שנותיה האחרונות.
היא נישאה לשחקן שייקה אופיר, והם היו הורים לאלעד (עליו נכתב השיר "אלעד ירד אל הירדן" של אברהם זיגמן[2]) ועתליה. נישואים אלה הסתיימו בגירושין ב-1961. בשנת 1970 יצאה עם אמה למסע הופעות משותף בישראל ומחוצה לה. היא שרה שירים בעברית וביידיש ואמה העלתה קטעי משחק מתפקידיה ב"אהל". ספרה האוטוביוגרפי, "ניצחתי את הגורל", בעריכת עדנה שבתאי, יצא לאור בהוצאת קווים.
נטמנה בבית העלמין קריית שאול.
אוטוביוגרפיה
- ניצחתי את הגורל: סיפורה של אהלה הלוי; כתבה וערכה: עדנה שבתאי, תל אביב: "קווים אישיים", 2008.
Text is available under the CC BY-SA 4.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.
