אובר אוסט
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
אובר אוסט (מגרמנית: Ober Ost, קיצור של Oberbefehlshaber der gesamten Deutschen Streitkräfte im Osten, שמשמעו "הפיקוד העליון של הכוחות הגרמנים במזרח"), היה שטח כבוש בשלטון צבא האימפריה הגרמנית במהלך מלחמת העולם הראשונה. השטחים כללו בתוכם את שטחי המדינות דהיום של ליטא, לטביה, אסטוניה, בלארוס, וכן שטחים מפולין, קורלנד שהיו שייכים לאימפריה הרוסית, סה"כ כ-108,808 ק"מ רבועים ואוכלוסייה בת כ-3 מיליון איש. הביטוי המילולי מתייחס למטה הפיקוד הצבאי, אולם נעשה בו שימוש להתייחס לכלל השטח ולשלטון בו. הפיקוד הוקם בשנת 1914 על ידי איש הצבא הגרמני פאול פון הינדנבורג, ששימש כמפקד הראשון שלו. היסטוריונים מכנים שטח זה לעיתים כמדינה-למחצה (quasi-state),[1] שכן בנוסף לאדמיניסטרציה צבאית, יצרה גרמניה גם סדרי ומנגנוני שלטון אזרחים בשטח.
השלטון הגרמני באובר אוסט פעל בדרכים שונות כדי להשליט באזור ריבונות וכן על מנת לנצל את משאבי הטבע ולהשיג רווחים כלכליים עבור גרמניה. השלטון הגרמני אסף מיסים, איגרות ומכסים שונים מהתושבים באזור. לקראת סוף המלחמה אף החל להיות מודפס בשטח מטבע עצמאי, אשר נקרא "כסף המזרח". הגרמנים החרימו מהתושבי המדינות תבואה ומשאבי טבע נוספים עבור האוכלוסייה והצבא הגרמני.
עם תחילת ההפסד של גרמניה במלחמת העולם הראשונה, החלה לנסוג בצורה הדרגתית ולא-מאורגנת מהשטח, בסוף שנת 1918 ותחילת 1919. לאחר הנסיגה נוצר באזור זה וואקום שלטוני, שהוביל למספר מלחמות קטנות ולמהומות אתניות בין התושבים מהעמים השונים באזור, וכן בין התושבים השונים לסיעות השונות שלחמו במלחמת האזרחים הרוסית בעקבות מהפכת אוקטובר, וכנגד המדינה הרוסית הסובייטית החדשה. בין השאר נערכו בשטח הקרבות של המלחמה הפולנית-סובייטית, מלחמת פולין-אוקראינה, ומלחמות העצמאות של לטביה, ליטא ואסטוניה.