אוזון חסן
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
אוזון חסן, הידוע גם כחסן בק ביאנדיר או בשמו המלא מועין אל-ח'ילאפה וא-סלטאנה נוסראת א-דין אבו נאצר אוזון חסן ביי (בטורקמנית: Uzun Hasan ; באזרית: Uzun Həsən, כלומר "חסן הגבוה"; בפרסית: اوزون حسن. 1423 אמידה, אז דיארבקיר – 6 בינואר 1478תבריז) היה ח'אן, שאה וסולטאן מהפדרציה של השבטים הטורקמנים אוגוזים אק קויונלו ("בעלי הכבשה הלבנה"). הוא היה בן לשבט באיאנדיר ושלט על מערב איראן, עיראק, חלק גדול מטורקיה של היום, אזרבייג'ן וארמניה בשנים 1453–1478. החל משנת 1468 בירתו הייתה תבריז. הוא נחשב לאחד הגיבורים הלאומיים של העם האזרי.[1] מקורות אירופיים בני זמנו קראו לו לפעמים "טמרלן השני" ואף "אלכסנדר מוקדון השני".[2]
ערך שניתן לשפר את מקורותיו | |