אזור עמידות
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
אזור עמידות (באנגלית: hardiness zone) הוא מדד גאוגרפי-חקלאי המתייחס לחבל ארץ המוגדר בהתאם לטווח מסוים של תנאי אקלים הרלוונטיים לגידול צמחים ולהישרדותם.
השיטה המקורית לחלוקה לאזורי עמידות, זו הנמצאת בשימוש נרחב ביותר, פותחה על ידי משרד החקלאות של ארצות הברית (USDA) ומשמשת כמדריך כללי בתחום הגינון. השיטה מגדירה 13 אזורי עמידות, על פי טמפרטורת המינימום הקיצונית ביותר בשנה באזור מסוים. השיטה אומצה והותאמה למדינות אחרות בגרסאות שונות.
אלא אם צוין אחרת, הביטוי "אזור עמידות" מתייחס בדרך כלל למדד מחלקת החקלאות של ארצות הברית. לדוגמה, צמח עשוי להיות מתואר "עמיד לאזור 10": משמעות הדבר היא כי הצמח יכול לעמוד בטמפרטורות מינימום הנעות בין C° 1.1- ל־C° 4.4.
קיימים מדדי עמידות נוספים, ביניהם זה שפותח בבריטניה על ידי החברה המלכותית להורטיקולטורה (אנ') (RHS).