אחר צהריים של פורענות
סרט קולנוע אמריקאי מסוגת דרמת פשע, שיצא לאקרנים בשנת 1975 / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
אחר צהריים של פורענות (באנגלית: Dog Day Afternoon) הוא סרט קולנוע אמריקאי מסוגת דרמת פשע, שיצא לאקרנים בשנת 1975. במאי הסרט הוא סידני לומט, התסריטאי הוא פרנק פירסון, ומככבים בו אל פצ'ינו, ג'ון קאזאלה וכריס סרנדון.
אחר צהריים של פורענות | |
מבוסס על | The Dog |
---|---|
בימוי | סידני לומט |
הופק בידי |
מרטין ברגמן מרטין אלפנד |
תסריט |
פרנק פירסון פול קלוג (מאמר) תומאס מור (מאמר) |
עריכה | דידי אלן |
שחקנים ראשיים |
אל פצ'ינו ג'ון קאזאלה צ'ארלס דרנינג כריס סרנדון |
מוזיקה | (ללא פסקול) |
צילום | ויקטור קמפר |
מדינה | ארצות הברית ארצות הברית |
חברת הפקה | Warner Bros. Pictures |
חברה מפיצה | האחים וורנר |
שיטת הפצה | וידאו על פי דרישה |
הקרנת בכורה | ארצות הברית 21 בספטמבר 1975 |
משך הקרנה | 125 דקות |
שפת הסרט | אנגלית |
סוגה | סרט שוד, דרמה קומית, סרט להט"בי, סרט פשע, דוקו-דרמה, סרט דרמה, סרט מותחן |
תקציב | 1,800,000 דולר |
הכנסות | 50,000,000 דולר[1] |
הכנסות באתר מוג'ו | dogdayafternoon |
פרסים |
פרס אוסקר (זכייה אחת ושש מועמדויות) פרס גלובוס הזהב (שבע מועמדויות) פרס באפט"א (זכייה) |
דף הסרט ב־IMDb | |
הסרט מבוסס על סיפורו האמיתי של ג'ון וויטוביץ', שביצע בשנת 1972, יחד עם שותפו סאל נטורילה, שוד בנק ברובע ברוקלין שבניו יורק, ובמהלכו התבצר במבנה במשך כ־14 שעות והחזיק בעובדי סניף הבנק כבני ערובה.[2] הסרט מתאר בצורה כרונולוגית את כל השתלשלות האירועים, את היחסים בין השודדים, המשטרה ובני הערובה, וכן את העניין הציבורי שהתעורר באירוע במהלך התרחשותו.
הסרט צולם בהשראת מאמר שהתפרסם במגזין "לייף" ב־1972 ותיאר בהרחבה את פרטי האירוע.[3] שם הסרט באנגלית מבוסס על הביטוי "Dog Days of Summer" (בלטינית: Caniculares dies), שפירושו 'היום החם וההביל ביותר בשנה'.
כאשר יצא הסרט לאקרנים לראשונה בספטמבר 1975, בהפצת "האחים וורנר", הוא זכה לביקורות אוהדות רבות, שרובן שיבחו את התייחסותו האנטי־ממסדית לאירוע ולנושאים חברתיים–אזרחיים אחרים. הסרט היה מועמד לשישה פרסי אוסקר ולשבעה פרסי גלובוס הזהב, וזכה בפרס אוסקר לתסריט המקורי הטוב ביותר. אל פצ'ינו זכה בפרס באפט"א על תפקידו בסרט.