אידו (שפה)
שפת עזר בינלאומית / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
אִידוֹ (Ido, באספרנטו: צאצא) היא שפה מתוכננת שמקורה באספרנטו, ותוכננה באופן דומה במטרה להיות שפת עזר בינלאומית לאנשים בעלי רקע מגוון. תכליתה להיות השפה השנייה של כל אדם לצד שפת האם שלו. בשביל להגיע לייעודה אידו תוכננה במיוחד כדי להיות יעילה וקלה ללימוד, היא סדירה מבחינה דקדוקית, אורתוגרפית ולקסיקוגרפית. אידו היא המוצלחת ביותר מבין השפות הרבות שנגזרו מאספרנטו, הנקראות Esperantidoj.
דוברים | 1,000–5,000 |
---|---|
כתב | אלפבית לטיני |
מוסד | אונינו פור לה לינגואו אינטרנסיונה אידו |
קוד שפה | io |
קוד ISO 639-1 | io |
קוד ISO 639-2 | ido |
קוד ISO 639-3 | ido |
ראו גם | שפה • כתב • רשימת שפות |
אידו נוצרה בשנת 1907 מתוך רצון לתקן פגמים באספרנטו, שפה שנוצרה עשרים שנים קודם לכן על מנת להקל על התקשורת הבינלאומית המתרחבת. שמה של השפה מקורו במילה באספרנטו ido: "צאצא", שכן השפה היא "צאצא" של שפת אספרנטו.[1] לאחר היווצרותה, אידו זכתה לתמיכה מכמה אספרנטיסטים. אך פיצולים בתנועה ומלחמת העולם הראשונה הובילו לדעיכתה, ורק עם עליית האינטרנט היא חוותה פריחה מחודשת.
האלפבית של שפת אידו מורכב מאותן 26 אותיות כמו האלפבית האנגלי, ללא סימני הבחן. אידו שואבת את אוצר המילים שלה מאנגלית, צרפתית, גרמנית, איטלקית, לטינית, רוסית, ספרדית ופורטוגזית, והיא מובנת במידה רבה למי שלמד אספרנטו.
מספר יצירות ספרותיות תורגמו לאידו,[2] ביניהן הנסיך הקטן,[3] ספר תהילים והבשורה על-פי לוקאס.[4] נכון לשנת 2000, היו כ-150 דוברי אידו בעולם, אם כי הערכות עדכניות יותר מציבות את מספר הדוברים קרוב יותר ל-1,000-5,000.[5][6] בשנת 2020, לאידו היו 24 דוברים ילידיים בפינלנד.[7]