איזבל
דמות מקראית / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
אִיזֶבֶל בת אתבעל מלך צידונים, הייתה גבירה, אשת של המלך אחאב, כחלק מברית הידידות שנכרתה בין מלכות צור וישראל, כפי שמסופר בספר מלכים א', פרק ט"ז, פסוק ל"א. איזבל נחשבת במחקר למלכה עוצמתית, בין היתר נוכח מנעד התפקידים בהם נשאה: כהנת לבעל ופטרונית נביאיו, בעלת השליטה במקדש הבעל הראשי בשומרון ושל מקדשים באתרים אחרים, מלכה בחיי בעלה, ולבסוף, עוצרת לאחר מות בעלה ובניה.[1] המחקר מסביר כי מגמת ספר מלכים לנסות להקטין ממעמדה, אך הוא בכל זאת מזכיר אותו כאשר הדבר מאפשר לו להציגה לגנאי.
ערך זה עוסק בדמות מקראית. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו איזבל (פירושונים).