אינדירה גנדי

אינדירה גנדי
इन्दिरा प्रियदर्शिनी गान्धी
לידה	19 בנובמבר 1917; אללהאבאד, הודו
נרצחה	31 באוקטובר 1984 (בגיל 66); ניו דלהי, הודו
מדינה	הודו
מקום קבורה	ראג' גהאט
השכלה	סאמרוויל קולג', אוקספורד; בית ספר בדמינטון; אוניברסיטת ויסווה-בהרטי; Patha Bhavana ;
מפלגה	הקונגרס הלאומי ההודי
בן או בת זוג	פירוז גנדי (26 במרץ 1942–8 בספטמבר 1960)
שושלת משפחת נהרו-גנדי
אב	ג'ווהרלל נהרו
אם	Kamala Nehru
צאצאים	רג'יב גנדי; Sanjay Gandhi
	14 בינואר 1980 – 31 באוקטובר 1984; (4 שנים ו־41 שבועות)
	→ צ'אראן סינגח רג'יב גנדי ←
	24 בינואר 1966 – 24 במרץ 1977; (11 שנים)
	→ גולזרילאל נאנדה מוראזיי דאסאי ←
	1964–1984; (כ־20 שנה)
	16 ביולי 1969 – 27 ביוני 1970; (49 שבועות ו־4 ימים)
	→ מוראזיי דאסאי יאסחוואנטארו צ'אואן ←
	14 בינואר 1980 – 15 בינואר 1982; (שנתיים)
	→ Chidambaram Subramaniam רמזוואמי ונקטרמן ←
	30 בנובמבר 1975 – 20 בדצמבר 1975; (3 שבועות)
	→ Swaran Singh Bansi Lal ←
	27 ביוני 1970 – 4 בפברואר 1973; (שנתיים ו־31 שבועות)
	→ יאסחוואנטארו צ'אואן Uma Shankar Dikshit ←
פרסים והוקרה
	פרס ג'ווהרלל נהרו להבנה בינלאומית (1984); העיטור הלאומי חוסה מרטי (1985); המסדר האולימפי (1983); בהרט רטנה (1971); פרס לנין לשלום (1984); אזרחות כבוד של קייב; Order of the Rose ;
חתימה

אינדירה פריאדרשיני גנדי (באנגלית: इंदिरा प्रियदर्शिनी गांधी; בהינדית: Indirā Priyadarśinī Gāndhī להאזנה (מידע • עזרה); נולדה בשם אינדירה נהרו; 19 בנובמבר 1917 – 31 באוקטובר 1984) הייתה פוליטיקאית הודית, מנהיגת מפלגת הקונגרס הלאומי ההודי, ראש ממשלת הודו בין השנים 1966–1977 ובין 1980–1984.

ביוגרפיה

נולדה באלהאבאד, הודו, הייתה בתו היחידה של ראש הממשלה הראשון של הודו ג'ווהרלל נהרו. שם משפחתה גנדי הוא שם המשפחה של בעלה: פירוז גנדי. אף שאין לה קרבה משפחתית למנהיג ההודי מהטמה גנדי, שם המשפחה הקנה לה יוקרה מסוימת בקרב העם. בצעירותה נפגשה פעמים רבות עם גנדי והושפעה מדרכו.

למדה באוניברסיטאות ויסווה-בהרטי שבהודו ואוקספורד באנגליה.

שירתה כראש ממשלה 3 תקופות כהונה רצופות מטעם מפלגת הקונגרס הלאומי ההודי, בשנים 1966 עד 1977 ואחר כך בין השנים 1980 עד 1984. ב-1975 הואשמה בשחיתות בבחירות, ומעמדה התדרדר. בעקבות זאת הכריזה על מצב חירום לאומי והורחבו מאוד סמכויות הממשלה. בבחירות 1977 הביס אותה מוררג'י דסאי, אולם היא חזרה לשלטון ב-1980. גנדי הידקה את יחסי הודו-ברית המועצות, סירבה לכונן יחסים דיפלומטיים גלויים עם ישראל (אך קיימה עימה שת"פ ביטחוני) וב-1980 העניקה הכרה דיפלומטית לאש"ף.

ביוני 1984 השתלטו אנשי התנועה הלאומית הסיקית, שדרשו אוטונומיה פוליטית ודתית רבה יותר לאזור פונג'ב, על מקדש הזהב באמריטסר. אינדירה גנדי נתנה הוראה לצבאה להסתער בכח על המקדש ובמבצע, שנקרא "כוכב כחול", נהרגו 492 אזרחים ו-83 חיילים והמקדש עצמו נפגע קשות. במהומות בימים שלאחר מכן נהרגו אלפי מפגינים. בשל החשש הכבד מהתנקשות בחייה מצד קיצוניים סיקים כתגובה על ההסתערות על המקדש, ביקשו מקורביה להרחיק ממעונה את כל שומרי ראשה בני הדת הסיקית. עם זאת, שני שומרי ראש סיקים ותיקים, ביקשו ממנה אישית להמשיך בתפקידם ונענו בחיוב. ב-31 באוקטובר 1984, בגיל 66, בעת שיצאה ממעונה בניו דלהי, נרצחה אינדירה גנדי ביריות אקדח על ידי שני שומרי הראש.

רצח פוליטי זה לא שם קץ לשושלת בני נהרו בראשות הממשלה של הודו ובנה הבכור רג'יב גנדי, נכדו של נהרו, נבחר גם הוא לראשות הממשלה (ונרצח גם הוא, בשנת 1991). במאי 2004 נבחרה סוניה גנדי, אלמנתו של רג'יב (ממוצא איטלקי), לראשות הממשלה, אך היא הודיעה שהחליטה לוותר על התפקיד, על אף שנותרה יושבת ראש מפלגת הקונגרס הלאומי ההודי.

הנצחה

נמל התעופה של ניו דלהי, נמל התעופה הבינלאומי אינדירה גנדי, קרוי על שמה. כך גם האוניברסיטה הגדולה בעולם, האוניברסיטה הפתוחה הלאומית ע"ש אינדירה גנדי.

בספרות ההודית המודרנית, ניתן לציין את ספרו של סלמאן רושדי, "ילדי חצות", בו מתוארת גנדי באופן מעורר מחלוקת. כמו כן, את ספרו של ארווינד אדיגה "בין הרציחות", המתאר את התקופה שבין רצח אינדירה לבין רצח בנה רג'יב בהודו.