אינדירה גנדי
![]() | |||||||||||||||||||||||||||
לידה |
19 בנובמבר 1917 אללהאבאד, הודו ![]() | ||||||||||||||||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
נרצחה |
31 באוקטובר 1984 (בגיל 66) ניו דלהי, הודו ![]() | ||||||||||||||||||||||||||
מדינה |
![]() | ||||||||||||||||||||||||||
מקום קבורה |
ראג' גהאט ![]() | ||||||||||||||||||||||||||
השכלה | |||||||||||||||||||||||||||
מפלגה | הקונגרס הלאומי ההודי | ||||||||||||||||||||||||||
בן או בת זוג |
פירוז גנדי (26 במרץ 1942–8 בספטמבר 1960) ![]() | ||||||||||||||||||||||||||
שושלת משפחת נהרו-גנדי | |||||||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||||||
פרסים והוקרה | |||||||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||||||
חתימה |
![]() ![]() | ||||||||||||||||||||||||||
![]() ![]() |
אינדירה פריאדרשיני גנדי (באנגלית: इंदिरा प्रियदर्शिनी गांधी; בהינדית: Indirā Priyadarśinī Gāndhī להאזנה (מידע • עזרה); נולדה בשם אינדירה נהרו; 19 בנובמבר 1917 – 31 באוקטובר 1984) הייתה פוליטיקאית הודית, מנהיגת מפלגת הקונגרס הלאומי ההודי, ראש ממשלת הודו בין השנים 1966–1977 ובין 1980–1984.
ביוגרפיה
נולדה באלהאבאד, הודו, הייתה בתו היחידה של ראש הממשלה הראשון של הודו ג'ווהרלל נהרו. שם משפחתה גנדי הוא שם המשפחה של בעלה: פירוז גנדי. אף שאין לה קרבה משפחתית למנהיג ההודי מהטמה גנדי, שם המשפחה הקנה לה יוקרה מסוימת בקרב העם. בצעירותה נפגשה פעמים רבות עם גנדי והושפעה מדרכו.
למדה באוניברסיטאות ויסווה-בהרטי שבהודו ואוקספורד באנגליה.
שירתה כראש ממשלה 3 תקופות כהונה רצופות מטעם מפלגת הקונגרס הלאומי ההודי, בשנים 1966 עד 1977 ואחר כך בין השנים 1980 עד 1984. ב-1975 הואשמה בשחיתות בבחירות, ומעמדה התדרדר. בעקבות זאת הכריזה על מצב חירום לאומי והורחבו מאוד סמכויות הממשלה. בבחירות 1977 הביס אותה מוררג'י דסאי, אולם היא חזרה לשלטון ב-1980. גנדי הידקה את יחסי הודו-ברית המועצות, סירבה לכונן יחסים דיפלומטיים גלויים עם ישראל (אך קיימה עימה שת"פ ביטחוני) וב-1980 העניקה הכרה דיפלומטית לאש"ף.
ביוני 1984 השתלטו אנשי התנועה הלאומית הסיקית, שדרשו אוטונומיה פוליטית ודתית רבה יותר לאזור פונג'ב, על מקדש הזהב באמריטסר. אינדירה גנדי נתנה הוראה לצבאה להסתער בכח על המקדש ובמבצע, שנקרא "כוכב כחול", נהרגו 492 אזרחים ו-83 חיילים והמקדש עצמו נפגע קשות. במהומות בימים שלאחר מכן נהרגו אלפי מפגינים. בשל החשש הכבד מהתנקשות בחייה מצד קיצוניים סיקים כתגובה על ההסתערות על המקדש, ביקשו מקורביה להרחיק ממעונה את כל שומרי ראשה בני הדת הסיקית. עם זאת, שני שומרי ראש סיקים ותיקים, ביקשו ממנה אישית להמשיך בתפקידם ונענו בחיוב. ב-31 באוקטובר 1984, בגיל 66, בעת שיצאה ממעונה בניו דלהי, נרצחה אינדירה גנדי ביריות אקדח על ידי שני שומרי הראש.
רצח פוליטי זה לא שם קץ לשושלת בני נהרו בראשות הממשלה של הודו ובנה הבכור רג'יב גנדי, נכדו של נהרו, נבחר גם הוא לראשות הממשלה (ונרצח גם הוא, בשנת 1991). במאי 2004 נבחרה סוניה גנדי, אלמנתו של רג'יב (ממוצא איטלקי), לראשות הממשלה, אך היא הודיעה שהחליטה לוותר על התפקיד, על אף שנותרה יושבת ראש מפלגת הקונגרס הלאומי ההודי.
הנצחה
נמל התעופה של ניו דלהי, נמל התעופה הבינלאומי אינדירה גנדי, קרוי על שמה. כך גם האוניברסיטה הגדולה בעולם, האוניברסיטה הפתוחה הלאומית ע"ש אינדירה גנדי.
בספרות ההודית המודרנית, ניתן לציין את ספרו של סלמאן רושדי, "ילדי חצות", בו מתוארת גנדי באופן מעורר מחלוקת. כמו כן, את ספרו של ארווינד אדיגה "בין הרציחות", המתאר את התקופה שבין רצח אינדירה לבין רצח בנה רג'יב בהודו.
גלריה
-
גנדי וג'קלין קנדי-אונאסיס, ניו דלהי, 1962
-
אינדירה גנדי יחד עם מהאטמה גנדי במהלך הצום שלו, 1924
-
גנדי בפסגת קנקון, 1981
-
גנדי עם מנהיג הרפובליקה הסוציאליסטית רומניה, ניקולאה צ'אושסקו,
-
גנדי ונשיא ארצות הברית, לינדון ג'ונסון בחדר הסגלגל, מרץ 1966
-
גנדי נפגשת עם השאה של איראן, מוחמד רזא פהלווי ואשתו פארה דיבה במהלך ביקור רשמי בהודו, 1970
-
אינדירה גנדי (תינוקת) יחד עם אביה, ג'ווהרלל נהרו, ואמה קמילה, 1918
-
גנדי נפגשת עם המנהיג האוקראיני, ולדימיר שצ'רביצקי בקייב, 1982
-
גנדי נפגשת עם נשיא ארצות הברית, רונלד רייגן בחדר הסגלגל, 1982
-
גנדי ואביה, ג'ווהרלל נהרו, יחד עם נשיא ארצות הברית, ג'ון קנדי ואשתו, ג'קלין קנדי-אונאסיס, 1961
-
גנדי יחד עם נשיא ארצות הברית, ריצ'רד ניקסון
קישורים חיצוניים
- אינדירה גנדי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- אינדרה גנדי באתר iAsia(הקישור אינו פעיל)
- אינדירה גנדי, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
אינדירה גנדי (1917-1984), דף שער בספרייה הלאומית
Text is available under the CC BY-SA 4.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.