אינטרפולציה
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
אִינְטֶרְפּוֹלַצְיָה (באנגלית: Interpolation; בעברית: בִּיּוּן[1]) היא שם כולל לשיטות בתחום האנליזה הנומרית. הרעיון המרכזי העומד מאחורי גישה זו היא האפשרות לייצר מידע חדש מאוסף נתונים סופי. בפרט, היכולת לשחזר או ליצור פונקציה שערכה או נגזרותיה ידועים בנקודות מסוימות.
בערך זה |
בשימושים ההנדסיים, פיזיקליים וכדומה, מטרת האינטרפולציה היא להתאים פונקציה שתקרב בצורה הטובה ביותר את התנהגותו של אובייקט הניסוי. לדוגמה, נניח שבמסגרת ניסוי פיזיקלי נדגום מיקום של גוף במרחב בכל 5 שניות, כשהניסוי נמשך דקה. נקבל 13 נתונים: מיקומו של הגוף בזמן ההתחלה, מיקומו כעבור 5 שניות וכן הלאה. ברור כי אוסף מידע זה אינו מספק את כל המידע על התנהגות הגוף בכל נקודת זמן שהיא במהלך דקת הניסוי. בשלב זה נכנס כלי האינטרפולציה לפעולה ומאפשר ליצור פונקציה המגדירה את המיקום המשוער לכל אורך הניסוי על פי מסד הנתונים שנדגמו.