איסלה דל סול
אי באגם טיטיקקה בשטח בוליביה שהיה אתר עלייה לרגל בתקופת האינקה. / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
איסלה דל סול (בספרדית: Isla del Sol, מילולית "אי השמש") הוא אי בחלקו הדרומי של אגם טיטיקקה, השייך מנהלית למחוז לה פאס בבוליביה. מבחינה גאוגרפית, פני השטח קשים. זהו אי הררי, סלעי עם עצי אקליפטוס רבים. אין כלי רכב או כבישים סלולים באי. באי יש כמה יישובים ובהם מתגוררים כ-800 משפחות. היישובים הגדולים ביותר הם יומאני (Yumani) וצ'יאפמפה (Challapampa). כלכלת האי מתבססת בעיקר על הכנסות מתיירות, אך התושבים מתפרנסים גם מחקלאות ודיג.
תמונת נוף של האי | |
נתונים גאוגרפיים | |
---|---|
מיקום | אגם טיטיקקה |
קואורדינטות | 16°01′14″S 69°10′35″W |
שטח | 14.3 קמ"ר |
אורך | 9.6 קילומטר |
רוחב | 4.6 קילומטר |
גובה מרבי | 4,075 מטר |
נתונים מדיניים | |
מדינה | בוליביה בוליביה |
אוכלוסייה | 1,984 (2001) |
עיר ראשית | Challapampa |
יש יותר מ-80 אתרים ארכאולוגיים באי. רובם מתוארכים לתקופת האינקה בסביבות המאה ה-15 לספירה. ארכאולוגים גילו עדויות לכך שאנשים חיו על האי עוד באלף השלישי לפני הספירה. גבעות רבות באי מכילות טרסות, המאפשרות חקלאות בשטח תלול וסלעי. בין החורבות באי ניתן למצוא את טיטי קאלה (Titi Qala באיימרה: "טיטי" הוא חתול האנדים או גם עופרת, או בצבע עופרת, ו"קאלה" היא אבן, כלומר "אבן חתול הרים" או "אבן עופרת", מאויתת גם Titikala), מבנה דמוי מבוך הנקרא צ'ינקאנה (Chinkana), קאסה פאטה (Q'asa Pata) ופייקוקייאנה (Pillkukayna). בדת האינקה האמינו כי אל השמש נולד כאן.