אירוויזיון 2011
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
תחרות הזמר אירוויזיון לשנת 2011 היא ההפקה ה-56 לתחרות השירים הבינלאומית השנתית של רשת השידור "אירוויזיון" מטעם איגוד השידור האירופי.
מספר התחרות | 56 |
---|---|
חצי גמר 1 | 10 במאי 2011 |
חצי גמר 2 | 12 במאי 2011 |
גמר | 14 במאי 2011 |
מנחים |
שטפן ראב ג'ודית ראקרס אנקה אנגלקה |
רשת השידור המפיקה | גרמניה ARD ו-NDR |
מיקום האירוע | גרמניה אספרי ארנה, דיסלדורף, גרמניה |
המפקח על התחרות | נורווגיה יון אולה סאנד |
השיר הזוכה | אזרבייג'ן אזרבייג'ן - "Running Scared" |
מספר משתתפות | 43 |
מדינות שחוזרות לאחר פרישה |
אוסטריה אוסטריה איטליה איטליה הונגריה הונגריה סן מרינו סן מרינו |
מדינות שפרשו מהתחרות | אין |
מופעי פתיחה/ביניים | פתיחה: סטפן ראב ולנה מאייר-לנדרוט עם השיר "לווין" (זוכה התחרות הקודמת). ביניים: יאן דיליי. |
המדינות המשתתפות | |
מדינות משתתפות בגמר
מדינות משתתפות שלא העפילו לגמר
מדינות שהשתתפו בעבר, אך לא בשנה זו | |
התחרות נערכה בדיסלדורף בעקבות זכייתה של גרמניה באירוויזיון 2010 עם השיר "Satellite" ("לוויין"). התחרות נערכה במתכונת של שני חצאי גמר וגמר. חצי הגמר הראשון התקיים ב-10 במאי, חצי הגמר השני ב-12 במאי והגמר ב-14 במאי 2011. סלוגן התחרות בשנה זאת הוא "הרגש את לבך פועם!" ("Feel Your Heart Beat").
המפקח מטעם איגוד השידור האירופי בשנה זאת הוא יון אולה סאנד מנורווגיה שהחליף את סבנטה סטוקסליוס משוודיה שהיה האחראי משנת 2003. את הגמר פתחו שטפן ראב ולהקתו ובין השירים לתוצאות היה מופע של יאן דלי ולהקתו. בחצי הגמר הראשון הופיעה להקת מתופפים על פלדה. בחצי הגמר השני הופיעו רקדני ברייקדאנס למוזיקה קלאסית.
בתום הקראת הניקוד על ידי כל המדינות המשתתפות, הוכרזה אזרבייג'ן כמנצחת עם 221 נקודות בשירה "Running Scared" ("בורח בבהלה"), שבוצע על ידי אל וניקי. למקום השני הגיעה איטליה, אשר חזרה לתחרות לאחר 13 שנות היעדרות.
בנוסף לאיטליה, חזרו לתחרות גם אוסטריה שפרשה ב-2007, סן מרינו שפרשה ב-2008, והונגריה שפרשה ב-2009.
היערכות איגוד השידור האירופי
איגוד השידור האירופי עשה בשנה זו, בדומה לשנה שעברה, מאמצים להחזרת אוסטריה, איטליה ומונקו לתחרות, לאחר שהפסיקו להשתתף לפני מספר שנים. רשת השידור של אוסטריה האחראית על שליחת נציגות, "ORF", הודיעה כי תחזור לתחרות לאור ניצחון גרמניה כמדינה שכנה ובנוסף לניצחון נורווגיה בשנת 2009, כשתי מדינות ממערב אירופה, כאשר פרשה מהתחרות לאחר שנת 2007 בעיקר עקב טענות להצבעות תרבותיות ופוליטיות שנותנות יתרון למדינות המשתתפות ממזרח אירופה.
גרמניה היא אחת מארבע מדינות המכונות "ארבע הגדולות" ("BIG 4") ביחס לאירוויזיון, מאחר שגרמניה, בריטניה, ספרד וצרפת הן המממנות העיקריות של התחרות ושל הפקות נוספות ברשת האירוויזיון של איגוד השידור האירופי. על כן מאז שנת 2004, שבה הוצגו חצאי הגמר הציבוריים של התחרות, השתתפו תמיד חמש מדינות היישר בגמר - "4 הגדולות" והמדינה המארחת שהיא זוכת התחרות הקודמת. אולם לראשונה מאז 2004, בשנה זו הזוכה מהשנה שעברה והמארחת היא גם אחת מ-"4 הגדולות". על כן בפגישה שערך איגוד השידור האירופי בבלגרד בירת סרביה ב-22 באוגוסט 2010, נדון בין השאר האם המדינה שהגיעה למקום השני אחרי גרמניה, שהיא טורקיה, תשתתף היישר בגמר ושמספר המשתתפות בגמר יישאר כך 25. אך הוחלט בה כי טורקיה לא תקבל מקום היישר בגמר וכך גם שמספר המשתתפות בגמר ירד ל-24, כאשר הגמר יכיל את "4 הגדולות" ו-20 מדינות נוספות שיכללו 10 עולות מכל אחד משני חצאי גמר, כפי שנוהלה שיטת חצאי הגמר מאז שנת 2008. מנגד, נידון בפגישה לאפשר לרשת "RAI" של איטליה להשתתף כמדינה ה-25 היישר בגמר במידה ותחליט לחזור, מאחר שתהיה המממנת החמישית העיקרית של התחרות בנוסף למימון של הפקות נוספות של רשת האירוויזיון. זמן קצר לאחר הודעתה על חזרתה הוחלט כי תשתתף היישר בגמר וכך גם שקבוצת "4 הגדולות" שמדי שנה בגמר תיהפך ל-"5 הגדולות".
כדי למנוע ממדינות המקורבות אחת לשנייה, להצביע האחת לרעותה ממניעים שאינם מוזיקליים טהורים, החליט האיגוד לפעול כמו ב-2008 ב-2009 וב-2010 ולמיין את המדינות המשתתפות ל"סלים", כך שמדינות שקיימים ביניהן קשרים גאוגרפיים, היסטוריים, פוליטיים ותרבותיים יהיו באותו סל, ומסל זה תחולקנה באקראי המדינות שווה בשווה לכל אחד מחצאי הגמר.
להלן ה"סלים" שנקבעו:
סל ראשון | סל שני | סל שלישי | סל רביעי | סל חמישי | סל שישי |
---|---|---|---|---|---|
היערכות המדינה המארחת
תחילה נבחרה רשת "ARD" כגוף השידור שישדר את האירוויזיון, אך לבסוף, עקב בעיות תקציב, הועבר השידור ל-"NDR". שמונה ערים גדולות בגרמניה הביעו עניין באירוח התחרות: הבירה ברלין, המבורג, פרנקפורט, מינכן, הנובר, דיסלדורף, קלן, וגלזנקירכן. עם זאת, רק ארבע מתוכן הגישו ב-21 באוגוסט 2010 תוכנית רשמית לאירוח: ברלין, המבורג, דיסלדורף והנובר. בנוסף, ב-2 באוקטובר משכה המבורג חזרה את מועמדותה.
ב-12 באוקטובר הוחלט כי העיר שהגישה את ההצעה ההולמת ביותר היא דיסלדורף. התחרות תיערך באולם אספרי ארנה, שתוכנן לעבור הסבה כך שיוכל לארח את האירוע ולקלוט 24,000 צופים. זאת לאחר השוואה להצעותיהן של ברלין והנובר לארח את התחרות במקומות "אלטרנטיביים יותר" כגון שדה תעופה ישן ואוהל ענק, אשר יכולים להכיל עד כ-10,000 צופים בלבד.
היערכות כלל המדינות
בשנה זו הוגשו בשוודיה, לתחרות הלאומית "מלודיפסטיבלן" של רשת השידור SVT, מספר הצעות השירים הגדול ביותר שהגיע אי פעם לרשת שידור בשביל האירוויזיון, בין אם זה לוועדה פנימית לבחירת השיר, ובין אם זה לפסטיבל לאומי שעומד בזכות עצמו דוגמת ה-"מלודיפסטיבלן", אך שגם משמש לשליחת השיר והמבצע הזוכה בו לאירוויזיון.[1] גם בדנמרק נשבר שיא עצמי בקבלת הצעות שירים לתחרות הציבורית שלה.
איטליה החליטה לחזור לתחרות לאחר 13 שנה, והחליטה גם לפנות לכיוון השיטה הוותיקה והידועה ביותר שלה לבחירת נציגות לאירוויזיון, שהיא "פסטיבל השירים האיטלקי" הידוע כ"פסטיבל סן רמו", אשר נערך מדי שנה משנת 1950 והיווה את ההשראה לתחרות האירוויזיון. זאת כאשר השנה הבחירה תיעשה מתוך הזמרים והשירים שיתחרו בפסטיבל לשנת 2011, ולא תיקבע דווקא לפי הזמר והשיר שינצחו בפסטיבל, לאחר שבשנים 1956–1966, 1972 ו-1997 נשלחו המבצע והשיר הזוכים בפסטיבל, ובשנים 1967–1969 נשלח הזמר הזוכה עם שיר אחר מזה שביצע בפסטיבל.
רשת השידור של צ'כיה החליטה לא לחזור לתחרות עקב הישגים נמוכים בשנים קודמות שגם הפחיתו עקב כך את עניין הציבור הצ'כי בתחרות. רשת השידור של אנדורה החליטה לא לחזור לתחרות גם עקב הישגים נמוכים אך בעיקר עקב בעיות תקציב.
מדינות שאישרו את השתתפותן ואשר פרסמו פרטים מהליכי הבחירה המתוכננים שלהן:
מדינה | בחירה | תאריך | רשת שידור | הליך בחירה |
---|---|---|---|---|
אוקראינה אוקראינה | תחרות ציבורית | פברואר - חצאי גמר 27 בפברואר - גמר |
NTU | "NTU" מינתה ועדה אשר החלה לבחור ב-19 וב-20 באוגוסט 20 מתחרים, שיכלו לבצע כל שיר ולא דווקא את השיר שברצונם להשתתף איתו בתחרות הלאומית. ועדה של 50 אמנים בחרה ב-21 באוגוסט אילו מהם יעברו לתחרות הלאומית. צוות השופטים כולל שני אמנים בעלי ניסיון רב.[2] וורקה סרדוצ'קה, נציגת אוקראינה ב-2007, ואנסטסיה פריחודקו, נציגת רוסיה ב-2009, הביעו את רצונן להשתתף בתחרות הלאומית. |
אזרבייג'ן אזרבייג'ן | החל מספטמבר | ITV | "ITV" שמה בשנה זו דגש על הזמנת יוצרי שירים שהם אזרחי אזרבייג'ן, בניגוד ליוצרי השיר שייצג את המדינה בתחרות לשנת 2010 וצוות מפיקי הקליפ והעמדת השיר באירוויזיון, שהיו ברובם ממדינות אחרות.[3] | |
איטליה איטליה | פסטיבל סן רמו בחירה פנימית |
15 - 19 בפברואר | RAI | "RAI" מינתה ועדה אשר בחרה את הנציגות מתוך הזמרים המתחרים בשנה זו בפסטיבל סן רמו.[4] |
איסלנד איסלנד | "Söngvakeppnin" | RÚV | "RÚV" קיבלה הצעות לשירים באיסלנדית בלבד לתחרות הלאומית שערכה, אך הזוכה יכול לבצע את השיר בשפה אחרת בתחרות האירוויזיון.[5] | |
אלבניה אלבניה | Festivali i Këngës | דצמבר | RTSH | באופן מסורתי, זוכה פסטיבל "i Këngës" שהתקיים בדצמבר ייצג את המדינה באירוויזיון.[6] |
ארמניה ארמניה | בחירה פנימית | ARMTV | יושב ראש הציבור הארמני בטלוויזיה, הודיע כי הבחירה הפנימית תהיה של זמר או להקה. הזמרת הארמנית סירושו שכבר השתתפה בתחרות, הביעה את רצונה לייצג את המדינה שוב, במידה וחלק גדול מהציבור במדינה יתמוך בכך. | |
בלגיה בלגיה | בחירה פנימית | RTBF | "RTBF" קיבלה הצעות לשירים בצרפתית או באנגלית, ממבצעים, כותבים ומלחינים שהם אזרחי בלגיה או שמתגוררים בבלגיה לפחות ב-3 השנים האחרונות. בשנה זו בחרה את נציגות בלגיה "RTBF" המשדרת בצרפתית כמייצגת המחוז הוואלוני בבלגיה, כאשר הזכות לכך מועברת לסירוגין מדי שנה בינה לבין רשת השידור הראשית השנייה בבלגיה: "VRT", המשדרת בפלמית כמייצגת המחוז הפלמי.[7] | |
גרמניה גרמניה | מבצע - בחירה פנימית | NDR\ARD | "NDR" בחרה בזוכת אירוויזיון 2010, לנה מאייר-לנדרוט, לייצג את המדינה בפעם השנייה ברציפות ובהסכמה למספר ישיבות שניהלה הרשת "ARD" שבעקבותיהן גם בחרה בה, עוד כשתוכננה להיות הרשת המפיקה של התחרות ובעלת הזכות לבחור את השיר והמבצע לפני העברת האחריות ל-"NDR".[8] | |
דנמרק דנמרק | בחירה פנימית | DR | "DR" בחרה באמצעות ועדה פנימית שישה שירים מתוך ההצעות שקיבלה, והזמינה ארבעה אמנים נוספים להגיש שירים. המועמדים היו צריכים להיות בעלי אזרחות דנית, או שלפחות שהו מספר שנים בדנמרק.[9] | |
הולנד הולנד | Nationaal Songfestival | 30 בינואר | TROS | "TROS" בחרה את להקת "3Js", אשר הציגה 5 שירים בתחרות הציבורית "Nationaal Songfestival" שהתקיימה ב-30 בינואר והתבססה על 50% הצבעת צוות שיפוט ו-50% הצבעת הציבור.[10] |
ישראל ישראל | קדם אירוויזיון | 8 במרץ | ערוץ 1 | קדם פתוח |
נורווגיה נורווגיה | songsNorway | החל מספטמבר | NRK | "NRK" קיבלה הצעות לשירים, כל המעוניינים להשתתף היו רשאים להגיש מועמדות עד 15 בספטמבר. לא הוגדרו הגבלות להשתתפות בתחרות.[11] |
סלובניה סלובניה | EMA | 27 בפברואר 2011 | ארגון השידור הסלובני (RTVSLO) | בקדם האירוויזיון בחר צוות שופטים 2 שירים מתוך עשרה שהשתתפו בגמר, ומתוך השניים הזוכים, נבחר השיר "No One" (שנקרא בתחרות "Vanilija" - וניל), על ידי בחירה טלפונית של כ-29 אלף צופים |
ספרד ספרד | בחירה פנימית | TVE | "TVE" יצרה ועדת מושבעים פנימית וסיננה את כל ההגשות לפני הכניסה שלהן לתחרות הפתוחה. השירים היו חייבים להיות לא מפורסמים לציבור לפני, לא יותר מ-3 דקות ולא להכיל מילים או התנהגויות או ביטויים לא מקובלים, כדי להבטיח איכות ברמה האומנותית.[12] | |
פינלנד פינלנד | תחרות ציבורית | ינואר-פברואר - חצאי גמר 12 בפברואר - גמר |
YLE | "YLE" ערכה תחרות לאומית במתכונת של חצאי גמר וגמר, כאשר מחצאי הגמר עלו 10 מבצעים ושיריהם לגמר. 3 הביצועים עם הניקוד הגבוה ביותר מתוכם התחרו בשלב של סבב הצבעה נוסף ביניהם, אשר כונה "סופר-גמר".[13] |
צרפת צרפת | בחירה פנימית | France 3 | France 3 בחרה את הזמר והשיר בוועדה פנימית כמו בשנים קודמות. | |
קפריסין קפריסין | תחרות ציבורית | מרץ 2010-ספטמבר 10 בספטמבר - גמר |
CyBC | הנציג היה המנצח של תוכנית תחרות שירה לאומית, שהתקיימה בין מרץ לספטמבר. בתוכנית התמודדו 9 מתחרים שעלו מהשלבים המוקדמים.[14] |
רומניה רומניה | תחרות ציבורית | אוקטובר-דצמבר | TVR | כל מי שהיה מעוניין להשתתף בתחרות היה צריך להגיש מועמדות במהלך אוקטובר-נובמבר, בנובמבר נבדקו כל ההגשות שהוגשו, ב-15 בנובמבר פורסמו השירים הנבחרים באתר האינטרנט, בדצמבר קודמו השירים, וב-31 בדצמבר התקיים הגמר של התחרות הלאומית. מחברים וכותבים ממדינות אחרות יכולים היו להגיש שירים לתחרות, אך ורק אם יש להם גם אזרחות רומנית.[15] |
שוודיה שוודיה | מלודיפסטיבלן | 4 חצאי גמר: 5, 12, 19 ו-26 בפברואר גלגל הצלה: 5 במרץ גמר: 12 במרץ |
SVT | SVT קיבלה כ-3,852 הצעות שירים לתוכנית התחרות הלאומית "מלודיפסטיבלן", מספר שיא של שירים שהוגשו במדינה אחת בתולדות האירוויזיון. האירוע הטלוויזיוני הראשון הקשור לבחירה שודר ב-8 בנובמבר. 4 חצאי הגמר כללו את מספר השירים שנבחר על ידי הוועדה הפנימית, כאשר מתוכם עלו לגמר השירים שהגיעו למקומות הראשונים בכל חצי גמר, והשירים שהגיעו למקומות הגבוהים אחריהם בכל חצי גמר התחרו בגלגל ההצלה כאשר גם ממנו עלו לגמר אלו שהגיעו למקומות הגבוהים.[16] |
שווייץ שווייץ | תחרות ציבורית | במהלך 1 באוקטובר 2010 עד 11 בדצמבר 2010 | SRG SSR | מ-1 באוקטובר 2010 ואילך יכלו מתמודדים להגיש את מועמדותם לתחרות הלאומית שנערכה ב-11 בדצמבר 2010, אחרי סיבוב מוקדמות באינטרנט שנערך בנובמבר 2010. כל השירים עלו ל-sf.tv בתחילת נובמבר 2010, והמצביעים באינטרנט והמושבעים בחרו 7 שירים שיעלו לתחרות הלאומית, ויצטרפו עוד 3 שירים בתחרות שתערך ברדיו. הזוכה נבחר על ידי "טלווטינג".[17] |
סיסמת אירוויזיון 2011 הייתה "תרגיש את לבך פועם". בעקבות סיסמה זה הוחלט על פורמט אשר עוסק בסיסמה זו.
קטעי המעבר בין השירים (המכונים על פי סלנג אירוויזיוני - גלויות) התאפיינו בצילומים שעיקרם אנשים שמגיעים מהמדינה שעומדת להופיע. הצילומים הופיעו בגרמניה על פי אתרים שונים. בסוף כל גלויה נראה המשפט "תרגיש את לבך פועם" בשפת המדינה או נאמר בשפת המדינה. לדוגמה: בשיר הראשון בחצי הגמר הראשון (פולין) אחד מהמצולמים הפיל פתק שעליו נכתב "תרגיש את לבך פועם" בפולנית. בשיר אחריו (נורווגיה) הופיע מטפס הרים נורווגי שצעק "תרגיש את לבך פועם" בנורווגית.
לאחר סיומו של כל שיר צילמו לכמה שניות את המופיעים של השיר הבא. לאחר מכן הופיע לב שמורכב מקווים בצבעי דגל המדינה ולידו נכתב שם המדינה. עיקר הגלויה הופיע וכשהסתיימה בהופעת המשפט, הופיע לב בקווי הדגל של המדינה שפעם. הלב הופיע גם על הרקע. באותו זמן נשמע סאונד של פעימות לב. לאחר מכן התחיל השיר.
הרקע ששימש באירוויזיון 2011 הורכב משני לוחות שניתנים להזזה שמאחוריהם החדר הירוק. על הלוחות הללו מופיע הרקע לשיר. בניגוד לשנה שעברה, שבה הרקע הורכב מנורות בלבד, השנה הופיעו ברקע קטעים של ממש, לדוגמה, בשיר של אירלנד אשר בו הופיעו צלליות של הזמרים או של אנשים רגילים זזים.[18] לעומת זאת, בשיר האוקראיני, הרקע היה ציורים בחול שצוירו בשידור חי על ידי אומנית מאוקראינה אשר ציירה אותם בפינת הבמה.