אירווין שו
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
| אירווין שו בביקור בתל אביב, 1948 | |
| לידה |
27 בפברואר 1913 ניו יורק, ארצות הברית  |
|---|---|
| פטירה |
16 במאי 1984 (בגיל 71) דאבוס, שווייץ |
| עיסוק |
מחזאי, תסריטאי, מחבר רומנים, סופר, מפיק קולנוע |
| מקום לימודים |
אוניברסיטת העיר ניו יורק |
| שפות היצירה |
אנגלית |
| יצירות בולטות |
Bury the Dead, Rich Man, Poor Man |
| שנות הפעילות |
1948–16 במאי 1984 (כ־36 שנים) |
| פרסים והוקרה |
פרס או. הנרי (1944) |
  | |
אירווין שו (באנגלית: Irwin Shaw; 27 בפברואר 1913 - 16 במאי 1984) היה סופר ומחזאי אמריקאי, ממוצא יהודי, הנחשב לאחד מטובי כותבי הסיפור הקצר בשפה האנגלית.
ביוגרפיה
שו נולד ברובע הברונקס, להורים יהודים ממוצא אוקראיני, בשם ארווין גילברט שאמפורוף. המשפחה, שראתה בתחילה הצלחה ושגשוג באמריקה, התדרדרה לחיי עוני ודחק - דבר שהשפיעה רבות על שו האדם והסופר.
שו הצטיין יותר כאתלט מאשר כתלמיד ונמשך לעולם התיאטרון האמריקאי - שהיה רדיקלי ותוסס מאוד בשנות ה-30 של המאה העשרים, עם הופעת כוחות מהפכניים ויצירתם כ"קבוצת התיאטרון" של הרולד קלורמאן ואילייה קאזאן. מחזהו הראשון -"קבור את המתים" - שהועלה ב-1936 היה לסנסציה ומיצב את שו הצעיר כאחת ההבטחות הגדולות של התיאטרון האמריקאי. הייתה זו הבטחה חד-פעמית, ללא מימוש. כל מחזותיו האחרים - "אנשים עדינים", "המתנקש", "השורדים" ועוד, נחלו כישלון חרוץ. שו עבר לכתיבת סיפורים קצרים (מרביתם הופיעו בכתב-העת היוקרתי "הניו-יורקר") ובהם נתגלה כאחד מרבי-האמן הגדולים של הסוגה. במהרה החל גם לפרסם רומנים - עם הפתיחה המזהירה של "כפירי אריות" שיצא ב-1948, הנחשב עד היום לאחד מספרי המלחמה הטובים ביותר. גם הרומנים שהתפרסמו לאחר מכן - "משהו רע באוויר", "קולות של יום קיץ", "לוסי קראון" ו-"שבועיים בעיר זרה", ביססו את מעמדו כסופר מוכשר ומבריק, שספריו נוחלים גם הצלחה מסחרית רבה. במקביל נשמעו קולות על כי שו "מכר עצמו" וכי כתיבתו החלה מאבדת מיופיה וחיוניותה. שו היה אף פעיל מאוד בכתיבת תסריטים בהוליווד ובכתיבת מאמרים בוטים וחריפים. עידן המקארתיזם באמריקה, ורדיפת השמאלנים למיניהם, בצד אנטישמיות הביא לבחירתו בחיי גלות בצרפת ובשווייץ. הוא שב לארצות הברית רק בשנים האחרונות לחייו.
באירופה המשיך שו לכתוב, בצד חיי הוללות, ואף שנחל הצלחות מסחריות כבירות - דוגמת "עני ועשיר", שהיה אבן-פינה בשידוך בין ספרות לסדרות טלוויזיה, סר חינו בעיני הביקורת שקרעה לגזרים את יצירותיו. גם ספרים בשלים ומרתקים כ-"אבידות סבירות" או "לחם על פני המים", לא חמקו מיחס זה. בשנת 1967, לאחר הניצחון במלחמת ששת הימים, הגיע שו לישראל, בחברת הבמאי הנודע ז'יל דאסן (יהודי אף הוא), וסייע בצילום הסרט "המלחמה על השלום", שהוקרן בעולם כולו. שו היה נשוי לשחקנית מאריין אדוורדס ואב לבן - אדם. הנישואים היו סוערים, עם בגידות משל שני הצדדים. שו ומאריאן התגרשו (ובמשך קרוב לעשור חי עם בודיל נילסן) ולאחר מכן נישאו מחדש. אחיו הבכור, דייוויד, היה אף הוא סופר ותסריטאי.
הביוגרפיה של מייקל שניירסון חושפת איש תוסס ורב-פעלים ואהבות שהתקשה להתמודד בין שני הקטבים של אמנות רצינית והצלחה מסחרית.
רוב ספריו תורגמו לעברית.
מספריו שתורגמו לעברית
- כפירי אריות, בתירגומו של מאיר אגסי
- ראש הגבעה, בתירגומו של שלמה גונן
- לוסי קראון, בתירגומו של זרובבל ברל
- מלאכת לילה, בתירגומו של אריה קרישק
- לחם על פני המים, בתירגומו של חיים גליקשטיין
- אבידות סבירות, בתירגומו של ארז לבנון
- שבועיים בעיר זרה, בהוצאת מ. מזרחי
- רוח זלעפות בתירגומו של בי טל בהוצאת טברסקי
Text is available under the CC BY-SA 4.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.
