מחשב קוונטי
מכונה המעבדת נתונים על ידי שימוש במכניקת הקוונטים / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
מחשב קוונטי הוא מכונה המעבדת נתונים תוך שימוש ישיר בתכונות של מכניקת הקוונטים כגון סופרפוזיציה קוונטית ושזירה קוונטית. מחשב קוונטי שונה ממחשב רגיל, בכך שהוא משתמש בקיוביט (ביט קוונטי) במקום ביט כיחידת המידע הבסיסית, והפעולות הבסיסיות שניתן לבצע על קיוביטים שונות מהשערים הלוגיים העומדים בבסיסו של מחשב קלאסי. ישנן בעיות שמחשב קוונטי מסוגל לפתור ביעילות גבוהה יותר מאשר האלגוריתם המיטבי האפשרי עבור מחשב קלאסי רגיל, אולם מבחינה חישובית הכרעתית הם שקולים, וכל בעיה שניתן לפתור (כלומר, להכריע או להכריע חלקית) באמצעות מחשב קוונטי ניתן לפתור גם באמצעות מחשב קלאסי, גם אם יידרש לשם כך זמן ארוך בהרבה.
בערך זה |
המחקר התאורטי בתחום המחשוב הקוונטי החל בשנות השבעים של המאה ה-20 ומהווה מוקד עניין הן באקדמיה והן בגופי ממשל וצבא ברחבי העולם, בזכות ההבטחות לשיפור משמעותי בביצועים של חישובים שונים. נבנו מספר דגמים שמימשו מחשבים קוונטיים בני קיוביטים בודדים לפרקי זמן קצרים, ובשנת 2011 נעשה שימוש במחשב קוונטי על מנת לפרק לגורמים את המספר 143 בעזרת אלגוריתם שור; המספר הגדול ביותר שפורק אי-פעם לגורמים באמצעות מחשב קוונטי הוא 56,153. עם זאת, הטכנולוגיה הקיימת היום עדיין אינה מאפשרת בניית מחשב קוונטי שיוכל לפרק לגורמים מספרים ראשוניים גדולים המשמשים לצפנים במערכות מסחריות או צבאיות. יכולת לפרק מספר בן 2,048 ביטים (שעדיין אינה פרקטית ב-2023) תאפשר[1][2] פיצוח של המסרים המוצפנים בשיטת RSA, שהיא השיטה הנפוצה היום ביישומים פיננסיים ומסחריים.
אחת השאיפות המרכזיות בפיתוח מחשב קוונטי היא להגיע לעליונות קוונטית (אנ'), היינו נקודת הזמן בהיסטוריה בה מחשב קוונטי יבצע משימה חישובית, ששום מחשב קלאסי לא יכול לבצע בזמן סביר[3]. ב-23 באוקטובר 2019, גוגל הכריזה כי הצליחה להשיג עליונות קוונטית[4]. IBM חולקת על טענה זו.[5]
ב-22 בפברואר 2023 הכריזה גוגל על פריצת דרך שנייה (אם כי, כאמור, IBM חולקת על הטענה של פריצת הדרך הראשונה) והודיעה כי חוקרים של החברה הצליחו לראשונה להוכיח בניסוי כי ניתן להקטין את שיעור השגיאות במחשבים קוונטים באמצעות שימוש בקוד לתיקון שגיאות והגדלת מספר הקיוביטים (יחידות החישוב הבסיסיות במחשוב קוונטי) בקידוד[6].