אלמאנים
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
אלמאנים (בלטינית: Alemanni או Alamanni, מילולית: "כל האנשים"[1]) היו קונפדרציה של שבטים גרמאניים סואבים אשר חיו באזור נהר הריין העליון באירופה. הוזכרו לראשונה על ידי הרומאים ב-213 לספירה. האלמאנים השתלטו על אזור האגרי דקומטס ב-260 לספירה, ולאחר מכן התרחבו לאזור אלזס וצפון שווייץ. ב-496 לספירה האלמאנים נכבשו על ידי המנהיג הפרנקי כלוביס הראשון ושולבו תחת שליטתו, כשהם מוזכרים כשומרים על המסורות הפגניות עד המאה ה-7, בה התחילו להתנצר. השם „אלמנים״ הפך להיות שמם של הגרמנים כולם במספר שפות. כמו כן, שמם השתמר בשם של השפה האלמאנית: קבוצת ניבים של השפה הגרמנית.
המונח "אלמניה" מפנה לכאן. לערך העוסק בקבוצת כדורגל, ראו אלמניה אאכן.