אל-כתאב אל-אקדס
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
אל-כתאב אל-אקדס (פרסית كتاب اقدس; ערבית الكتاب الاقدس - "אַלְכִּתַאבּ אלְאַקְדַס") הוא ספר הקודש המרכזי של הדת הבהאית. הוא נכתב על ידי מייסד הדת, בהאא אללה, אשר העניק לו את שמו - "ספר הקודש". הספר נכתב בערבית, אך בדרך כלל הוא מכונה בשמו הפרסי. כינוייו הנוספים הם "האקדס", "הספר הקדוש ביותר", "ספר החוקים" ו"ספר אקדס".
מידע כללי | |
---|---|
מאת | בהאא אללה |
שפת המקור | ערבית |
הוצאה | |
תאריך הוצאה | 1872 |
הוצאה בעברית | |
הוצאה | כרמל |
תאריך | 2005 |
תרגום | משה שרון |
על פי המקובל, כתיבת הספר הושלמה בבית עבוד בעכו ב-1873[1], אם כי קיימות ראיות לכך שלפחות חלק מהעבודה נעשתה קודם לכן[2]. בהאא אללה שלח כתבי-יד של הספר למאמיניו באיראן, ובשנת 1308 להג'רה (1890-1891) הוא דאג להדפסתו במומבאי.
שוגי אפנדי תיאר את אל-כתאב אל-אקדס כדלקמן:
"...'ספר קדוש ביותר' זה, שהוראותיו לא יחוללו משך לא פחות מאלף שנים וכלליו יחבקו את העולם כולו, עשוי בהחלט להיחשב כהאצלה המוסרית הזוהרת ביותר שמקורה בהגותו של בהאא אללה, כספר האם של מתנתו השמימית וכמגילת הסדר העולמי החדש שלו".[1]