אמה מנורמנדיה
נסיכה נורמנית ואמו של אדוארד המוודה. / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
אמה מנורמנדיה (985 לערך – 6 במרץ 1052) הייתה בתם של רישאר הראשון, דוכס נורמנדי ושל אשתו השנייה, גוּנוֹרה (Gunnora). בעקבות נישואיה לאתלרד השני (בין השנים 1002–1016) ולקאנוט הגדול (בין השנים 1017–1035) הפכה להיות המלכה הרעיה של אנגליה, דנמרק ונורווגיה. היא הייתה אם לשלושה בנים: אדוארד המודה, אלפרד אֶתֶלינג והארדיקאנוט, ושתי בנות: גוֹדה נסיכת אנגליה וגוּנהילדה נסיכת דנמרק. גם לאחר מות שני בעליה, נותרה אמה פעילה בחיי הציבור והמשיכה לקחת חלק בחיים הפוליטיים. אמה כונתה "הראשונה מבין מלכוֹת ימי הביניים המוקדמים" והיא עומדת במרכזה של היצירה הספרותית "שיר הלל למלכה אמה" (Encomium Emmae Reginae), שהיא מקור חשוב להיסטוריה של אנגליה בראשית המאה ה-11.
עובדות מהירות לידה, פטירה ...
אמה מנורמנדיה עם שני בניה | |||||||
לידה |
985 נורמנדי, צרפת | ||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|
פטירה |
6 במרץ 1052 (בגיל 67 בערך) וינצ'סטר, ממלכת אנגליה | ||||||
מדינה | ממלכת אנגליה | ||||||
מקום קבורה | קתדרלת וינצ'סטר | ||||||
בן או בת זוג |
אתלרד השני, מלך אנגליה (5 באפריל 1002–?) קנוט הגדול (2 ביולי 1017–?) | ||||||
שושלת בית וסקס | |||||||
| |||||||
סגירה