אמון (מלך יהודה)
דמות מקראית. מלך יהודה בין השנים 642-641 לפנה"ס / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
אָמוֹן, מלך יהודה הוא דמות מקראית, מלך יהודה במשך שנתיים[1] (641 לפנה"ס – 642 לפנה"ס) ממותו של מנשה אביו ועד לרציחתו. תיאורו מופיע במקרא בספר מלכים ובספר דברי הימים.
עובדות מהירות לידה, נרצח ...
איור משנת 1553 | |||||||||||
לידה |
665 לפנה"ס ירושלים, ממלכת יהודה | ||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
נרצח |
641 לפנה"ס (בגיל 24 בערך) ירושלים, ממלכת יהודה | ||||||||||
מדינה | ממלכת יהודה | ||||||||||
מקום קבורה | גן עוזא | ||||||||||
בת זוג | יְדִידָה בַת עֲדָיָה מִבָּצְקַת | ||||||||||
שושלת בית דוד | |||||||||||
| |||||||||||
|
סגירה
אמון בן מנשה נושא שם מצרי המעיד על השפעה מצרית חזקה ביהודה בתקופתו. כאשר נולד בשנת 665 כבר הורגשה ההיחלשות האשורית והנטייה הפרו-מצרית גברה. הסתלקותה של אשור, שעליה נשענו הוא ומנשה אביו, חיזקה את מתנגדיו הפוליטיים.