נראות מקסימלית
שיטה בסטטיסטיקה / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
שיטת הנראות המקסימלית (או הנראות המרבית) היא שיטה נפוצה בסטטיסטיקה להתאמת מודל סטטיסטי לנתונים, כלומר היא משמשת במסגרת אמידה פרמטרית למציאת אומד לפרמטר המאפיין את המודל. למשל, במקרה שבו נתון שמשתנה מקרי הוא בעל התפלגות נורמלית אלא שהתוחלת שלו אינה ידועה, גישה זו מספקת דרך למציאת אומדן לתוחלת.
באופן אינטואיטיבי הגישה אומרת שכדי לנבא היטב את הפרמטר האמיתי על-סמך מדגם מקרי מסוים, יש לבדוק איזה פרמטר מתוך כל האפשרויות הוא זה ש"יסביר" בצורה הטובה ביותר את המדגם. כלומר אומד הנראות המרבית הוא הפרמטר שאילו היינו מציבים בפונקציית ההתפלגות מראש, הוא היה נותן את ההסתברות הגבוהה ביותר לקבל את המדגם שאכן התקבל, ובכך ממקסם את פונקציית הנראות.
מקובל לסמן את הנראות המקסימלית באותיות MLE, ראשי תיבות של Maximum Likelihood Estimation.