אמנה בדבר שמיים פתוחים
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
אמנה בדבר שמיים פתוחים נכנסה לתוקף ב-1 בינואר 2002 וחברות בה 34 מדינות. באמנה תוכנית לטיסות ניטור ומעקב לא חמושות בכל השטח הטריטואלי של המדינות החברות. האמנה נועדה להגביר הבנות הדדיות ואמון בין כל המדינות החברות, על ידי שיתוף כל החברות, ללא קשר לגודלן, תפקיד מלא באיסוף מידע על הכוחות הצבאיים והפעילות הצבאית בה יש להן עניין. שמים פתוחים הוא אחד מן הניסיונות הרחבים ביותר לקדם פתיחות ושקיפות במידע על כוחות צבא ופעילותם. הרעיון של "תצפיות אוויריות משותפות" הוצע לראשונה על ידי נשיא ארצות הברית, דווייט אייזנהאואר, לראש ממשלת ברית המועצות, ניקולאי בולגנין, בעת ועידת ז'נבה בשנת 1955[1]. אולם, הסובייטים דחו את ההצעה על הסף ובמשך שנים לא דנו בה. האמנה הוצעה לבסוף כיוזמה נשיא ארצות הברית וראש סוכנות הביון המרכזית לשעבר, ג'ורג' בוש בשנת 1989. לאחר משא ומתן בין נאט"ו לבין ברית ורשה, האמנה נחתמה ב-24 במרץ 1992, בהלסינקי, פינלנד.
אין קשר בין אמנה זו לבין הסכם שמים פתוחים למרות הדמיון בשמות.