אמנחותפ השלישי
פרעה מצרי מהמאות ה־15–14 לפנה"ס / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
אמנחותפ השלישי (באוגריתית: 𐎐𐎎𐎗𐎊 – נִמֻּרִיָ, על־שם כינוי נוסף של המלך במצרית)[1] היה פרעה מצרי מתקופת הממלכה החדשה, המלך התשיעי של השושלת ה־18. היה בנו של תחותמס הרביעי. בתקופת מלכותו הגיעה האימפריה המצרית לשיא גדולתה ונחשבת לתקופת שגשוג. תקופת שלטונו מתוארכת לשנים 1417–1379 לפנה"ס (על פי הכרונולוגיה המצרית הגבוהה).
לידה |
1401 לפנה"ס מצרים | ||||
---|---|---|---|---|---|
פטירה |
1351 לפנה"ס או 1353 לפנה"ס מלקטה, מצרים | ||||
מדינה | מצרים העתיקה | ||||
מקום קבורה | עמק המלכים | ||||
בן או בת זוג |
תיה Iset Tadukhipa Gilukhipa Sitamun בפסקה זו רשומה אחת נוספת שטרם תורגמה | ||||
השושלת ה-18 | |||||
| |||||
אמנחותפ בכתב חרטומים | ||||
אמנחותפ הוכתר בצעירותו למיטב הערכות בין הגילים 6–12. נישואיו בשנת מלכותו השלישית לתֶיַה, נטולת המעמד המלכותי, הונצחו על גבי חרפושיות. השפעתה של מלכה זו על ענייני המלוכה הייתה רבה. לאמנחותפ נולדו מתיה שני בנים, נסיך הכתר תחותמס ואמנחותפ הרביעי שהיה ליורשו כנראה בעקבות מותו של נסיך הכתר.
לזוג נולדו גם ארבע בנות:
- סאת־אמון – הייתה הבכורה של אמנחותפ השלישי, והייתה נשואה לו.
- איזיס – הייתה בתו השנייה של אמנחותפ השלישי, והייתה נשואה לו.
- הנות'־נב – משמעות השם הוא 'גברת האדמות'.
- נב־אית – משמעות השם זה 'הגברת של הארמון'.
אמנחותפ השלישי ניסה לצמצם את השפעתם הגוברת והולכת של כוהני האל אמון על ידי תמיכה בכוהני האל אתון והרחבת שליטתם הדתית. לאחר מותו, יורשו אמנחותפ הרביעי שינה את שמו לאחר עלייתו למלוכה לאחנתון והוביל את מהפכת האתניזם, אמונה באל אחד האל אתון.
אמנחותפ יצא למסעות כיבוש ודיכוי מהומות לכוש וסוריה, במקביל כרת בריתות עם מלך בבל הכשי ועם מלך מיתני שוּתַרְנָה השני, לשם חיזוק ברית זאת נשא בשנת מלכותו העשירית את קילו־חפה בתו של מלך מיתני לאשה. מאורע זה הונצח בחרפושיות זיכרון.
אמנחותפ הרחיב מאוד את הסחר הבינלאומי בתקופתו. הוא חיבר את הנילוס לים האדום בתעלה שאיפשרה שיט ספינות לארצות הדרום. במקביל הגביר את הסחר עם כנען וסוריה באמצעות שיירות, ובאמצעות ספינות שהפליגו במורד הנילוס מנא אמון צפונה לאורך חופי כנען. היקפם של קשריו הדיפלומטיים והיקף הסחר באו לידי ביטוי במכתבים ששלחו מלכי אשור, מיתני, בבל והחתים כפי שבאו לידי ביטוי בארכיון מכתבי אל עמרנה.
בעקבות מלחמות הכיבוש והסחר, זרם שלל והון למצרים ובעיקר לבירתה תבאי. אמנחותפ בנה מבני פאר רבים, אסטלות, ארמונות ממערב לנילוס, מקדשים בכרנך ובלוקסור ממזרח לנהר. באזור הנקרופוליס של תבאי בנה מקדש מתים גדול ובחזיתו ניצבו שני פסלי ענק במצב ישיבה הקרויים "פסלי הענק של מֶמנוֹן". מהמקדש נשארו שרידים מעטים.
אמנחותפ נקבר בעמק המלכים בקבר מס "WV22". בתקופת הביניים השלישית המתוארכת למאות ה־11 עד ה־8 לפנה"ס הועברה המומיה שלו ביחד עם מלכים נוספים מהשושלות ה־18 וה־19 לחדר צדדי בקבר KV35. קבר זה התגלה על ידי האגיפטולוג הצרפתי ויקטור לורט (Victor Loret) בשנת 1898. בדיקת המומיה העלתה שבעת מותו היה אמנחותפ בגיל שבין ארבעים לחמישים. אשתו תיה חיה 12 שנים אחריו. היא מוזכרת במספר מכתבי אל עמרנה מתקופתו של בנה אחנתון.