הסכם ובסטר-אשברטון
הסכם משנת 1842 שקבע את הגבול בין ארצות הברית למושבות הבריטיות שמצפון לה (כיום קנדה) / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
הסכם ובסטר-אשברטון (באנגלית: Webster–Ashburton Treaty) הוא הסכם שבו הוסדרו בעיות בגבול בין ארצות הברית לבין המושבות הבריטיות בצפון אמריקה (באזור שהפך לקנדה). ההסכם נחתם ב-9 באוגוסט 1842, בזמן נשיאותו של ג'ון טיילר, וסיים את מלחמת ארוסטוק, סכסוך לא אלים על מיקום גבול מיין - ניו ברנזוויק.[1] ההסכם כלל:
- תיקון מיקום הגבול בין אגם סופיריור ואגם וודס, כפי שהוגדר בחוזה פריז ב-1783.
- אישור מחדש של מיקום הגבול (בקו רוחב ה-49) עד הרי הרוקי שהוגדר באמנת 1818.
- הגדרת שבעה פשעים שיהיו עילה להסגרה בין שתי המדינות.
- קריאה לסיום סופי של סחר העבדים באוקיינוסים.
- הסכמה כי שני הצדדים יוכלו להשתמש באגמים הגדולים.
עובדות מהירות חותמים, תאריך יצירה ...
הסכם ובסטר-אשברטון 1842 | |
חותמים | ארצות הברית, קנדה תחת שלטון בריטי |
---|---|
תאריך יצירה | 9 באוגוסט 1842 |
סגירה
ההסכם אישר רטרואקטיבית את גבולה הדרומי של קוויבק, שהמודדים ג'ון קולינס ותומס ולנטיין סימנו בעמודי אבן בשנים 1771–1773. על פי ההסכם הגבול היה אמור להיות בקו רוחב 45 מעלות צפון, אך הוא נמצא במקומות מסוימים צפונית לקו הזה. על ההסכם חתמו שר החוץ של ארצות הברית דניאל ובסטר והדיפלומט הבריטי אלכסנדר בארינג, הברון הראשון של אשברטון.[2]