אמנת עוקייר (1922)
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
אמנת עוקייר[1] הייתה אמנה שנחתמה בעוקייר (אנ') ב-2 בדצמבר 1922 שהגדיר את הגבולות בין עיראק המנדטורית, סולטנות נג'ד ושייח'ות כווית. האמנה נחתמה לאחר גירוש בדואים מסולטנות נג'ד על ידי אבן סעוד.[2] הנציב העליון הבריטי של מסופוטמיה, פרסי קוקס (אנ'), נפגש עם אבן סעוד ועם הסוכן הפוליטי הבריטי לכווית, מייג'ור ג'ון מור. באמנה נכללו האזור הנייטרלי בין עיראק וערב הסעודית והאזור הנייטרלי בין כווית וערב הסעודית.
הבריטים לא אפשרו לשייח'ות כווית להשתתף במשא ומתן על הגבולות. לפיכך, שייח'ות כווית איבדה למעלה משני שלישים מהשטח שהיה בבעלותה,[3] מה שהביא להתעצמות ההתנגדות לאימפריה הבריטית בכווית.