אנגקור
עיר בקמבודיה / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
אנגקור (חְמֶרִית: ក្រុងអង្គរ) הוא שמו של אזור בקמבודיה, שבו היו במהלך ההיסטוריה כמה ערי בירה של האימפריה הקְמֶרית. האזור כולו מכונה "אנגקור"[1], ובו שכנו מרכזיה של האימפריה הקמבודית, החל מהקמת עיר הבירה הראשונה במאה ה-9 ועד לחורבנה של האימפריה הקמרית במהלך המאה ה-15, בשיאו השתרע אזור אנגקור על שטח של כ-1,000 קמ"ר, אוכלוסייתו מנתה כ-750,000 נפש והוא היה המתחם העירוני הגדול בעולם.
המקדש המרכזי באנגקור, אנגקור ואט | |||||||
אתר מורשת עולמית | |||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|
| |||||||
מידות | |||||||
שטח | 35,100 הקטאר | ||||||
היסטוריה | |||||||
מאורעות |
| ||||||
אתר ארכאולוגי | |||||||
אתר אינטרנט | https://www.angkorenterprise.gov.kh/ | ||||||
מיקום | |||||||
מדינה | קמבודיה קמבודיה | ||||||
קואורדינטות | 13°26′00″N 103°50′00″E | ||||||
(למפת קמבודיה מוגדלת) (למפת קמבודיה רגילה) | |||||||
העיר הראשונה נוסדה בשנת 820 לספירה, כאשר המלך הקמרי ג'אוויארמן השני הכריז על עצמו כ"מלך אל" ו"מלך העולם" של קמבודיה. פריחתה של אנגקור הגיעה לשיאה בתור הזהב של האימפריה הקמרית, כשקמבודיה השתרעה, בתקופות מסוימות, על פני מרבית שטחי הודו-סין. בשנת 1431 הגיע קיצה של העיר, כאשר כובשים מתאילנד כבשו את העיר ובזזו אותה, ותושביה נמלטו ממנה דרומה, לאזור פנום פן.
שרידיה של העיר נמצאים ביערות ובשדות מצפון לאגם הגדול (Tonle Sap) שבמערב קמבודיה (ראו מפה), ליד העיר סיאם ריפ (Siem Reap) בת זמננו. באזור נמצאים שרידים של מעל אלף מקדשים, החל בערימות לבנים המפוזרות בשדות, וכלה במונומנטים ייחודיים ומפוארים, כמו מקדש באיון ומקדש אנגקור ואט המפואר, שיש האומרים שהוא המונומנט הפולחני היחיד הגדול ביותר בעולם. המקדשים הם רק חלק ממערך שלם של מבנים ותשתיות, הכוללים גם מאגרי מים ענקיים ומערכות השקיה עצומות שנבנו באזור.
מקדשים רבים באזור שופצו ושוקמו, והם מהווים את הדוגמה החשובה ביותר לאדריכלות הקמרית. עם זאת, בנוסף למבנים השונים והשרידים הגלויים, חבויים, ככל הנראה, שרידים ארכאולוגיים בעלי חשיבות רבה בשטחי הג'ונגלים הרחבים המכסים את האזור. קרוב לשני מיליון תיירים מבקרים באתר מדי שנה, והאתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית.