אנדראש השלישי, מלך הונגריה
מלך הונגריה / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
אנדראש השלישי ה"ונציאני" (בהונגרית: III. András magyar király; גם לפעמים Harmadik Velencei András, בקרואטית: Andrija Treći Mlečanin, בסלובקית: Ondrej Tri; סביבות 1265 – 14 בינואר 1301) היה מלך הונגריה וקרואטיה בין השנים 1290–1301, ובנו של אישטוואן "פוסטומוס" (בהונגרית Utószülött István), שנולד למלך אנדראש השני אחרי מותו ושנחשב ל"ממזר" על ידי אחיו. אנדראש השלישי גדל בוונציה והוזמן לבוא להונגריה בשנת 1278 על ידי הברון המורד איוואן קסגי. קסגי ניסה להעמיד את אנדראש כטוען לכתר מול המלך לסלו הרביעי "הקומני" אבל הקנוניה נכשלה ואנדראש שב לוונציה. הוא נבחר למלך אחרי מותו של המלך לסלו הרביעי בשנת 1290 והיה היורש הזכר האחרון של בית ארפאד. הוא היה גם כן המונרך ההונגרי הראשון שהנפיק דיפלומת הכתרה שאישרה את זכויות היתר מהן נהנו האצילים והכמרים. קמו נגדו לפחות שלושה טוענים לכתר – אלברכט מאוסטריה, מריה מהונגריה, מלכת נאפולי ועוד הרפתקן אחד שקרא לעצמו "אנדראש, דוכס סלבוניה". אנדראש גירש את ההרפתקן מהונגריה ותוך שנה אילץ את אלברכט מאוסטריה לחתום הסכם שלום. אולם מריה מהונגריה וצאצאיה לא ויתרו על טענותיהם. אנדראש סמך בעיקר על תמיכתם של הבישופים ההונגרים ושל משפחתו מצד אמו מוונציה. ראשי האצולה הקרואטית והסלבונית התנגדו לשלטונו. בימי מלוכתו הייתה הונגריה שרויה באנרכיה מתמדת. בני המשפחות קסגי, צ'אק ואחרות שלטו באחוזותיהם הגדולות ביד רמה כשליטים אוטונומיים וכמעט כל שנה התקוממו נגד המלך. עם מותו של אנדראש השלישי נכחד בית ארפאד ופרצה מלחמת אזרחים על הירושה, שנמשכה יותר משני עשורים והסתיימה בניצחונו של קארוי רוברט (קארוברטו), נכד של מריה מהונגריה.
ציור המלך בכרוניקת טורוצי (1488) | |||||||
לידה |
1265 ונציה, הרפובליקה של ונציה | ||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|
פטירה |
14 בינואר 1301 (בגיל 36 בערך) בודה, ממלכת הונגריה (1000–1301) | ||||||
מדינה | הונגריה | ||||||
מקום קבורה | סקשפהרוואר | ||||||
מפלגה | politician before the emergence of political parties | ||||||
בן או בת זוג |
פננה מקויאוויה (1290–1295) אגנס מאוסטריה, מלכת הונגריה (1296–?) | ||||||
שושלת בית ארפאד | |||||||
| |||||||
| |||||||