אנרגיה שאובה
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
אנרגיה שאובה (ידועה גם בשם אגירה שאובה, באנגלית: Pumped-storage hydroelectricity) הוא כינוי לאנרגיה הנשמרת בצורה של אנרגיה פוטנציאלית, בדרך כלל על ידי שאיבת מים ממאגר נמוך למאגר גבוה. בעת שנדרש השימוש באנרגיה זו, מופלים המים השאובים והאנרגיה הפוטנציאלית הופכת לאנרגיה קינטית ("אנרגיית מים", המשמשת בדרך כלל לייצור חשמל). דרך אחרת לנצל אנרגיה שאובה היא ארובת שרב.
עיתוי הייצור של האנרגיה החשמלית בשיטות השונות (כמו: מנועי בעירה חיצונית או פנימית, אנרגיה אטומית, אנרגיה סולארית, אנרגיית רוח) אינו מותאם לעיתוי בו נדרשת האנרגיה לשימוש (או שהתאמה כזו היא בלתי מעשית מבחינה כלכלית). בעוד ייצור האנרגיה לטובת תהליך השאיבה עלול להיות מזהם, האנרגיה השאובה בעצמה אינה גורמת לזיהום הסביבה ומאפשרת ניצול עודפי אנרגיה חשמלית בעת שאינם נדרשים ושימוש בעודפים אלה במועדי התצרוכת המוגברת.