אסטורית
| מדינות | ספרד |
|---|---|
| אזורים | אסטוריאס |
| דוברים | 550,000 |
| שפת אם | 100,000 |
| כתב | אלפבית לטיני |
| משפחה |
|
| לאום |
 בעלת מעמד מיוחד באסטוריאס שבספרד |
| מוסד | האקדמיה לשפה האסטורית |
| קוד שפה |
ast  |
| קוד ISO 639-2 |
ast |
| קוד ISO 639-3 |
ast |
| ראו גם | שפה • כתב • רשימת שפות |
  | |
אַסְטוּרִית (באסטורית: Asturianu; בספרדית: Asturiano) היא שפה רומאנית, המדוברת בפי כ-550,000 אנשים באסטוריאס שבספרד. נמנית עם תת-הקבוצה האַסטוּר-לֵאוֹנית שבקבוצת השפות האיברו-רומאניות, וקרובה במיוחד לספרדית.
היסטוריה
השפה האסטורית התפתחה, כשאר השפות הרומאניות, מהלטינית הוולגרית, הצורה המדוברת של לטינית שהופצה ברחבי האימפריה הרומית באמצעות חיילים, סוחרים, אנשי מנהל ומתיישבים אחרים. המסמך הכתוב המוקדם ביותר הידוע כיום בשפה האסטורית הוא Fueru d'Avilés, כתב הענקת זכויות לעיר אבילס מטעם המלך אלפונסו הרביעי, בשנת 1085. קדם לו "מסמך הגבינות", Nodicia de Kesos, מסמך מסוף המאה העשירית המתאר את מלאי הגבינות במנזר ליד העיר לאון, אולם הוא משויך לשפה הלאונית הקרובה, ולא לאסטורית.
במאה ה-14 החלה לחדור לאזור אסטוריאס ולאון הספרדית הקסטיליאנית, בעקבות התחזקות ממלכת קסטיליה והתגבשות שפה זו כשפת הממלכה של ספרד. אנשי מנהל מטעם הממלכה והכנסייה הפיצו שפה זו והיא הפכה בהדרגה לשפה הכתובה השימושית, ובו-זמנית נדחקו השפות האזוריות, והאסטורית בכללן, לשולי החיים החברתיים.
אף על פי כן התפתחה ספרות אסטורית החל מהמאה ה-17, שכללה מחזות, שירה מקורית ותרגומים משפות אחרות. במאה ה-19 נמשכה הפריחה הספרותית, והחלו להיכתב ספרי דקדוק ותחביר של השפה. בראשית המאה העשרים יזמה קבוצת משוררים אסטוריים הקמת אקדמיה אסטורית לספרות ואמנות, אך לא הצליחו להפעילה לאורך זמן.
בתקופת שלטון פרנקו הצטמצם השימוש באסטורית לאזורים כפריים ולפולקלור מקומי, והשפה נקשרה בדימוי לאנשים חסרי השכלה. השימוש בה אמנם לא נאסר, אך נחשב נחות בהשוואה לספרדית. לאחר נפילת משטר הדיקטטורה חלה התעוררות של אנשי ספרות ובלשנות לחידוש היצירה הספרותית האסטורית, וב-1980 נוסדה האקדמיה לשפה האסטורית (Academia de la Llingua Asturiana), המופקדת מטעם הממשלה האסטורית על לימוד השפה, שמירתה וקידום השימוש בה.
מצב השפה כיום
האסטורית אינה שפה רשמית בספרד, אך יש לה מעמד מיוחד בקהילה האוטונומית של אסטוריאס. החוק לשימוש וקידום השפה האסטורית, משנת 1998, מחייב לאפשר לכל ילד בגילאים 6 עד 16 ללמוד את השפה במערכת החינוך. בשנת הלימודים 2004–2005 למדו את השפה בבתי ספר יסודיים כ-22,000 תלמידים. בבתי הספר העל-יסודיים נלמדת האסטורית כשפה זרה העומדת לבחירה מול צרפתית או גרמנית, ועקב כך מספר הלומדים אותה נמוך יותר.
מאז שנות השמונים של המאה העשרים נהנית האסטורית מפריחה תרבותית, מופיעים בה ספרים רבים, כולל סיפורת, שירה וכתיבה, וכן לא מעט יצירה מוזיקלית ותיאטרון. מספר שבועוני חדשות יוצאים לאור, אך אין עיתון יומי מודפס. לעומת זאת, יש מספר אתרי חדשות באינטרנט, וכן פורטלים, מנועי חיפוש ובלוגים באסטורית. אתרים רשמיים של ממשלת אסטוריאס ושל עיריות הם דו-לשוניים וכתובים באסטורית לצד הספרדית. שלטי כבישים ורחובות באסטוריאס כתובים אף הם בשתי השפות, וכמוהם לא מעט שלטים מסחריים, תפריטים במסעדות וכיוצא בזה.
תפוצה, ניבים ושפות קרובות
האסטורית נמנית עם קבוצת השפות האסטור-לאוניות, הכוללת גם את השפה הלאונית והמירנדזית, וכן הניב הקנטברי והניב האקסטרמדורי, אשר בלשנים חלוקים בדעתם בדבר מעמדם כשפות נפרדות. יש בלשנים המתייחסים לכל הקבוצה כאל ניבים שונים של שפה אחת. קיים גם ניב גליסי-אסטורי המדובר באזור הגבול בין אסטוריאס וגליסיה, ואשר נחשב לניב-מעבר בין האסטורית לגליסית.
על פי הערכות שונות, כ-550,000 איש מדברים אסטורית, מתוכם כ-100,000 דוברים אותה כשפת אם. לשם השוואה, בלאונית מדברים כ-55,000 ובמירנדזית כ-15,000. קיימים שלושה ניבים עיקריים של אסטורית - מזרחי, מרכזי ומערבי. הניב המערבי קרוב ביותר לשפה הלאונית, ומאחר שהאקדמיה ללשון האסטורית הנהיגה סטנדרטיזציה של כתיב ודקדוק אסטורי על בסיס הניב המרכזי, יש כיום תנועה המבקשת למסד את הניב המערבי כסטנדרט של השפה הלאונית, בנפרד מהאסטורית.
קישורים חיצוניים
| שפות הודו-אירופיות | ||
|---|---|---|
| שפות רומאניות | צרפתית • מונגאסקית • ארפיטנית • ולונית • אוקסיטנית • גסקונית • אראנית • קטלאנית • ספרדית • לאדינו • חכיתיה • גליסית-פורטוגזית • פורטוגזית • גליסית • אסטור-לאונית • אסטורית • לאונית • מירנדזית • איטלקית • קורסיקאית • ליגורית • נפוליטנית • סיציליאנית • סרדינית • איסטרית • פריאולית • לדינית • רומאנש • דלמטית • רומנית • מולדובנית • ארומנית • איסטרו-רומנית |  |
| שפות גרמאניות | אלמאנית • אלזסית • גרמנית שווייצרית • גרמנית • לוקסמבורגית • בווארית • ריפוארית • סקסונית עילית • יידיש • הולנדית • אפריקאנס • לימבורגית • סקסונית • זיילנדית • פריזית • סקוטית • אנגלית • דנית • שוודית • נורווגית ספרותית • איסלנדית • פארואזית • נורווגית חדשה | |
| שפות סלאביות | אוקראינית • בלארוסית • רוסית • רוסינית • סלובקית • צ'כית • פולנית • פומרנית • קשובית • סורבית עילית • סורבית תחתית • בולגרית • מקדונית • סרבית • קרואטית • סלובנית • בוסנית • שלזית | |
| שפות קלטיות | ברטונית • ולשית • קורנית • גאלית סקוטית • אירית • שלטה | |
| שפות הודו-איראניות | סנסקריט • אסאמית • בנגלית • גוג'ראטית • הינדי • מאיטהילית • מראטהית • נפאלית • אורייה • פאלי • פנג'אבי • רומאני • סינדהי • סינהלית • אורדו • דיבהי • דאמלי • דומאקי • גאוואר-באטי • קאלאשה • קשמירית • חוואר • קוהיסטנית • ניגאלאמית • פאשאי • פאלורה • שינה (שפה) • שומשתי • אשקום • קמוירי • קאטי (באשגלי) • פרסואנית (ווסי-וורי) • טרגמי • וואיגלית (קאלאשה-אלה) • פרסית • פאהלוי ("פרסית תיכונה") • פשטו • דארי של אפגניסטן • טג'יקית • אוסטית • כורדית • באלוצ'י • טאליש • טאט • ג'והורי (טאטית יהודית) • ג'יהדי (פרסית יהודית) • דארי של זורואסטריאן • יאגנובי | |
| שפות בלטיות | לטבית • ליטאית | |
| אחר | יוונית • אלבנית • ארמנית | |
Text is available under the CC BY-SA 4.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.
