אפקט מטילדה
הטיה לטובת גברים בהכרת תרומה למחקר / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
אפקט מטילדה הוא כינוי להטיה נפוצה לפיה מדעניות אינן זוכות למלוא ההכרה עבור תרומתן למחקר בו היו מעורבות, כאשר עבודתן לרוב מיוחסת לעמיתיהן הגברים. המונח נטבע לראשונה בשנת 1993 על ידי היסטוריונית המדעים מרגרט ו' רוסיטר.[1] האפקט נקרא על שם פעילת זכויות נשים ומתנגדת העבדות האמריקאית, מטילדה ג'וסלין גייג', אשר תיארה את התופעה לראשונה בסוף המאה ה-19. אפקט מטילדה קשור גם לאפקט מתי המתאר תופעה בה חוקרים מפורסמים לרוב יקבלו יותר קרדיט מאשר חוקרים שאינם ידועים, אפילו כשהעבודה נעשית במשותף או שהיא זהה לחלוטין. רוסיטר מספקת מספר דוגמאות לאפקט: טרוטולה מסלרנו, רופאה איטלקית (המאה 18–19), כתבה ספרים אשר יוחסו למחברים גברים לאחר מותה והעוינות כלפי נשים אשר שימשו בתור מורות ומרפאות הובילה להתכחשות לעצם קיומה. מקרים מן המאה-20 המדגימים את אפקט מטילדה כוללים את נטי סטיבנס, מארי קירי (נכללה בפרס נובל לפיזיקה של 1903 רק לאחר התעקשותם של חבר הוועדה – המתמטיקאי השוודי מגנוס גוסטה מיטאג-לפלר (אנ') – ובעלה פייר קירי), ליזה מייטנר, מריאטה בלאו, רוזלינד פרנקלין, וג'וסלין בל ברנל.