אקסו מארס
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
אקסו מארס (באנגלית: ExoMars, ברוסית: Экзомарс; "אקסו" כקיצור של אקסוביולוגיה) הייתה תוכנית מחקר לכוכב הלכת מאדים, שמטרתה המרכזית היא חיפוש אחר סימני חיים בסביבה הקדומה או הנוכחית של מאדים. המיזם מובל על ידי סוכנות החלל האירופאית (ESA) בשיתוף פעולה עם סוכנות החלל הרוסית (רוסקוסמוס), יחד עם סיוע משני של נאס"א.[1]
המיזם מחולק לשתי משימות נפרדות: המשימה הראשונה, ששוגרה ב־14 במרץ 2016, כוללת את מקפת שְיָירי הגז אקסו מארס (Trace Gas Orbiter, בקיצור TGO), שנכנסה למסלול סביב מאדים ותמדוד ותחקור את מקורם של גזים הנמצאים בכמות זעירה באטמוספירה של מאדים, כשהחשוב שבהם הוא גז מתאן. גז זה אינו יציב לאורך זמן באטמוספירה המאדימית, ולכן מקור כלשהו - ביולוגי או גאולוגי - צריך לחדש אותו, אם המדידות יצביעו כי קיימת כמות מספקת של מתאן. המקפת תשמש גם כתחנת ממסר עבור משימות עתידיות למאדים. משימת 2016 כוללת גם נחתת קטנה בשם סקיאפארלי, שנועדה לבחון את טכנולוגיית הנחיתה שהאיחוד הארופאי ורוסיה ישתמשו בה במשימה השנייה של הפרויקט. הנחתת נכשלה בניסיון הנחיתה והתרסקה על הקרקע של מאדים.[2]
המשימה השנייה, שעתידה להיות משוגרת ב־2020,[3] תתמקד בשני רכבים שינחתו על גבי מאדים - הרכב הראשון הוא פלטפורמה קרקעית נייחת שתכלול מספר מכשירים מדעיים; הרכב השני הוא גולת הכותרת של מיזם אקסו מארס - רובר אקסו מארס, אשר ינוע מספר קילומטרים על פני השטח, ויחקור אין סיטו את מאדים כדי לחפש סימני חיים. הוא יכיל מעבדה ניידת שתעבד ותנתח דגימות שהרובר יאסוף מהשטח. הרובר יוכל גם לחפור באמצעות מכשיר ייחודי ולהוציא דגימות מעומק של עד 2 מטר מתחת לפני השטח, שם מעריכים החוקרים כי ייתכן שחומרים אורגניים שרדו את התנאים הקשים של מאדים.
המשימה נדחתה למועד לא ידוע עקב המשבר בין רוסיה לאירופה עקב פלישת רוסיה לאוקראינה בשנת 2022, רוסיה הייתה אמורה לספק את פלטפורמת הנחיתה של הרובר.