אקסיומות המנייה
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
אקסיומות המנייה הן הנחות המתייחסות לגודל של קבוצות מיוחדות במרחב טופולוגי, ובפרט להנחה שקבוצות אלו הן בנות מנייה. מרחבים בעלי תכונות מנייה חזקות הם, במובן מסוים, קטנים יותר, ולכן קלים יותר לטיפול.
אקסיומת המנייה הראשונה קובעת שסביב כל נקודה במרחב הטופולוגי יש בסיס מקומי בן מנייה. אקסיומה זו מתקיימת, למשל, בכל מרחב מטרי.
בניגוד לאופי המקומי של האקסיומה הראשונה, אקסיומת המנייה השנייה קובעת שלמרחב עצמו יש בסיס בן מנייה. האקסיומה השנייה גוררת את האקסיומה הראשונה, והיא מתקיימת במרחב מטרי חסום כליל. מצד שני, מרחב טופולוגי המקיים את האקסיומה השנייה וגם את אקסיומת ההפרדה T3 הוא מטריזבילי (כלומר, הטופולוגיה שלו מושרית ממטריקה מתאימה).
מרחב המקיים את אקסיומת המנייה הראשונה מכונה גם מרחב מנייה ראשונה (first-countable space), ובאופן דומה מרחב המקיים את אקסיומת המנייה השנייה מכונה גם מרחב מנייה שנייה (second-countable space).