אקספוננט קריטי
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
אקספוננט קריטיים (או מעריכים קריטיים) הם מספרים המאפיינים מעברי פאזה מסדר שני (מעברי פאזה רציפים) במערכות תרמודינמיות. האקספוננטים הקריטיים מתארים באמצעות חוק חזקה את ההתנהגות של גדלים פיזיקליים שונים, כגון קיבול החום, המגנטיזציה ואורך הקורלציה, בסביבת הנקודה הקריטית. מעברי פאזה ואקספוננטים קריטיים מופיעים במערכות פיזיקליות רבות כגון מעבר נוזל-גז במים, מערכות מגנטיות, מוליכות-על, זרימה טורבולנטית, חלחול ועוד.
נהוג להניח כי אקספוננטים קריטיים הם אוניברסליים. כלומר, כי הם תלויים רק במאפיינים הכלליים של מערכת פיזיקלית, ולא תלויים בפרטים שמתארים את המערכת. לדוגמה, עבור מעברי פאזה במערכות פרומגנטיות, האקספוננטים הקריטיים תלויים רק בממדים של המערכת, בטווח של האינטראקציות בין חלקיקים במערכת ובספין של החלקיקים. נגיד כי שתי מערכות עם אותם מעריכים קריטיים שייכות לאותה מחלקת אוניברסליות. כלומר, כי המערכות שקולות ליד מעבר הפאזה.
תכונות אלו של אקספוננטים קריטיים נתמכות על ידי תוצאות נסיוניות. ניתן לחשב את האקספוננטים הקריטיים של מערכת באופן אנליטי באמצעות תורת השדה הממוצע או במקרים שבהם המערכת פתירה אנליטית, כגון מודל איזינג הדו-ממדי. ניתוח תאורטי במקרים רבים דורש להשתמש בגישה של חבורת הנרמול מחדש (renormalization group) או בשיטות של conformal bootsrap.
לאקספוננטים קריטיים יש בנוסף יישומים בגרפים אקראיים[1].