ארוס
אל האהבה במיתולוגיה היוונית / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
אֶרוֹס (ביוונית: Έρως) הוא אל התשוקה במיתולוגיה היוונית. במיתולוגיה הרומית הוא נקרא קופידון (בלטינית: Cupīdō - או Amor). ככזה, באמנות הוא מיוצג כילד או כעלם צעיר ובעל כנפיים, המתהלך בין שושנים והמצויד בקשת ובחיצים, אשר פגיעתם מציתה תשוקה מינית.
ערך זה עוסק באל במיתולוגיה היוונית. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו ארוס (פירושונים).
המונח "קופידון" מפנה לכאן. לערך העוסק בשיר של אגם בוחבוט, ראו קופידון (שיר).
עובדות מהירות תרבות, אלים מקבילים ...
"חטיפתה של פסיכה"; ציור מאת ויליאם אדולף בוגרו, 1895 | |
תרבות |
דת יוון העתיקה: המיתולוגיה היוונית דת רומא העתיקה: המיתולוגיה הרומית |
---|---|
אלים מקבילים | אמור |
אב | Porus |
אם | Penia |
אחים | אנתרוס, ניקס, גאיה, פותוס, הימרוס, ארבוס |
צאצאים | Voluptas, הדון |
סגירה
עם זאת, רקעו לוטה בערפל והומרוס אינו מאזכר אותו ביצירותיו כאל או כגיבור. כמו כן, לא ברור מהו מקומו של ארוס במיתולוגיה היוונית: הוא אמנם מוצג כשייך לפמלייתה של אפרודיטה.[1] אבל בעת, הוא גם זה שארגן את כאוס, בזמן הבריאה.
אם לא די בכך, הרי על רקע משנתו של אפלטון, בתיאוריה הפרוידיינית 'ארוס' הוא מושג המתייחס למכלול הדחפים לשימור החיים – העומדים בניגוד לדחפי המוות (תנטוס).[2]