הגזע הארי
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
הגזע הארי הוא מושג הודו-אירופאי עתיק שהוכר לעולם המערבי בסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20 במסגרת מחקרים בבלשנות היסטורית ואתנוגרפיה של העמים (בין השאר בעקבות התאוריה הנורדית), ובעקבות שורה של תגליות לשוניות שזיהו כי מרבית השפות האירופיות קשורות ללשונות מאזור פרס והודו (השפות ההודו-אירופיות).
לפי רעיון זה, הדמיון בשפות מצביע על גזע קדום שממנו התפתחו העמים האירופים לאחר שבני הגזע הזה פלשו לאירופה. כיום היסטוריונים מערערים על אמיתות תאוריה זו, היות ונחשפו מספר עובדות המצביעות על כך שתאוריה זו שגויה [1] וכי השפות ההודו-אירופאיות לא התפתחו מהפרסית העתיקה, אלא כי כולן (כולל הפרסית העתיקה) התפתחו מפרוטו-הודו-אירופית. כיום המושג "ארי" משמש לתיאור קבוצות עמים שהם מצאצאי העמים הקדומים דוברי השפות הפרסיות. [2]
בעוד שבמקור מושג זה נועד לתאר סיווג אתני-לשוני נייטרלי, האידאולוגיה הנאצית והנאו-נאצית השתמשו בו לטיעונים בדבר עליונות לבנה בכלל ועליונות "הגזע הארי" בפרט. [3]