אריניה
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
במיתולוגיה היוונית האֵרינְיות (יוונית: Ἐρῑνύες [ῠ], pl. of Ἐρῑνύς [ῡ]) או אוּמֵנידיות ובפי הרומאים: פוּרִיות (לטינית: Furies), הן אלות הנקם, האנשה נשית של נקם. בהשבעה באיליאדה המעלה באוב "את אלו אשר תחת הארץ מענישים את כל הנשבע לשווא" האריניות הן התגלמות פעולת הקללה העצמית הכלולה בהשבעה (על פי ולטר בורקרט[1] ).
אלים מקבילים | Furies, אומנידיה |
---|---|
אב | קרונוס |
אם | Evonyme |
על פי התאוגוניה, האריניות נולדו מתוך דמו של אורנוס כאשר סורס על ידי קרונוס. לפי גרסה אחרת, מקורן קדום יותר, מניקס - אלת הלילה הקדומה. מספרן לא הוברר, אם כי על פי ורגיליוס הן שלוש: "אלקטו" ("הבלתי נלאית", הופיעה באפוס של ורגיליוס - האינאיס), "מגארה" ("הנוטרת"), ו"טיסיפונה" ("הנוקמת רצח").
ראשי האריניות תוארו כעטורי נחשים (בדומה לגורגונה), עיניהן נוטפות דם, והופעתן מחרידה ומזוויעה. לעיתים תוארו כבעלות כנפי עטלף או ציפור או גוף כלב (בולדוג).