ארץ זבת חלב ודבש
כינוי מקראי לארץ ישראל, המתאר את שפעה, פוריותה ותנובתה של ארץ ישראל / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ הוא ביטוי מקראי, מכינויה של ארץ ישראל, המתאר את שפעה, פוריותה ותנובתה של ארץ ישראל. הביטוי מופיע עשרים ואחת פעמים במקרא. פעם אחת במקרא מכונה מצרים בכינוי זה.[1]