אשר (דמות מקראית)
דמות תנ"כית, מבניו של יעקב / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
אָשֵׁר היה דמות מקראית, בנו השמיני של יעקב מאשתו זלפה שפחת לאה, וצאצאיו היו שבט אשר. בניו של אשר היו ”יִמְנָה וְיִשְׁוָה וְיִשְׁוִי וּבְרִיעָה, וְשֶׂרַח אֲחֹתָם”[1]. על פי המדרש, חי 123 שנה, וכשיצאו בני ישראל ממצרים לקחו עמם את עצמותיו, וכאשר סיימו להתנחל בארץ בשנת ב'תצ"ה (1265 לפני הספירה) קברוהו בקדש נפתלי[2].
עובדות מהירות לידה, פטירה ...
סגירה
לפי ספר היובלים[3] נולד בב' בשבט.
לפי ספר הישר היה נשוי לעדון בת אפלל אך היא מתה ללא ילדים, לאחר מותה נישא להדורה בת אבימאל בן עבר וממנה נולדו ילדיו, יחד איתה אימץ את ביתה, שרח.