באגסי מלון
סרט משנת 1976 / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
באגסי מאלון (באנגלית: Bugsy Malone) הוא סרט גנגסטרים קומי-מוזיקלי אמריקאי-בריטי משנת 1976 שכתב וביים אלן פארקר. סרט זה הוא סרט הביכורים של פארקר. כל שחקני הסרט הם ילדים, ביניהם ג'ודי פוסטר, סקוט באיו, ג'ון קסיסי ומרטין לב בתפקידים הראשיים. הסרט מספר את סיפור עלייתו של באגסי מלון על רקע מאבקי הכוחות בין שני גנגסטרים יריבים - "סם השמן" ו"דנדי דן".
בימוי | אלן פארקר |
---|---|
הופק בידי | אלן מרשל, דייוויד פוטנאם, רוברט סטיגווד |
תסריט | פול ויליאמס, אלן פארקר |
עריכה | גרי המבלינג |
שחקנים ראשיים |
סקוט באיו מרטין לב דקסטר פלטשר ג'ון קסיסי פלורי דאגר ג'ודי פוסטר אנדרו פול |
מוזיקה | פול ויליאמס |
צילום | פטר ביזיו, מייקל סרסין |
מדינה |
הממלכה המאוחדת הממלכה המאוחדת ארצות הברית ארצות הברית[1] |
חברת הפקה | Goodtimes Enterprises, RSO רקורדס |
חברה מפיצה | Rank Organisation, נטפליקס |
שיטת הפצה | וידאו על פי דרישה |
הקרנת בכורה | 4 בנובמבר 1976 |
משך הקרנה | 93 דקות[2] |
שפת הסרט | איטלקית, אנגלית |
סוגה | סרט מוזיקלי, סרט קומדיה, סרט פשע |
תקציב | 575,000[3] - 1,000,000[4] ליש"ט |
הכנסות | 2.8 מיליון דולר[5] |
הכנסות באתר מוג'ו | bugsymalone |
דף הסרט ב־IMDb | |
הסרט, שעלילתו מתרחשת בניו יורק, הוא פארודיה על סרט גנגסטרים בו כל התחמושת של הרובים והאקדחים עשויה קצפת. העלילה מבוססת על אירועים שהתרחשו במציאות בניו יורק ובשיקגו במהלך תקופת היובש, בפרט בדמויותיהם האמיתיות של אל קפונה ובאגס מורן. עם זאת, פרקר עידן במידה ניכרת את העלילה עבור קהל הצופים הצעיר שאליו יועד הסרט, והוא קיבל דירוג "G" בארצות הברית ("מתאים לכל הגילאים").
הסרט הוקרן לראשונה בפסטיבל הקולנוע בקאן ב-1976, שם התחרה על פרס דקל הזהב. הסרט עלה לאקרנים בבריטניה ב-26 ביולי 1976 בהפצת Fox-Rank, בעוד בארצות הברית הסרט הופץ על ידי סרטי פרמאונט. הסרט היה להצלחה מסחרית בבריטניה, אך לא באזורים אחרים. הסרט זכה לשבחים מהמבקרים על התסריט, הקטעים המוזיקליים, הנרטיב הייחודי והמשחק (במיוחד של פוסטר).
הסרט נחשב על ידי רבים כאחד הסרטים הגדולים של כל הזמנים. בשנת 2003, הסרט דורג במקום ה-19 ברשימת 100 הסרטים המוזיקליים הגדולים, על פי דעת צופי ערוץ 4 בבריטניה.[6] בשנת 2008, המגזין אמפייר דירג את הסרט במקום ה-353 ברשימת 500 הסרטים הגדולים ביותר בכל הזמנים.[7] הסרט היה מועמד לשמונה פרסי האקדמיה הבריטית לאמנויות הקולנוע והטלוויזיה, ביניהם עבור הסרט הטוב ביותר, מתוכם זכה בשלושה פרסים: השחקנית הטובה ביותר בתפקיד משנה והשחקנית המבטיחה (שניהם הוענקו לפוסטר) ופרס באפט"א לתסריט הטוב ביותר (הוענק לפארקר). הסרט היה גם מועמד לשלושה פרסי גלובוס הזהב, ביניהם לסרט הטוב ביותר - קומדיה או מוזיקלי.