בג"ץ שחר בוצר
פסק דין / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
בג"ץ שחר בוצר נ' מועצה מקומית מכבים-רעות[1] הוא פסק דין שניתן בשנת 1996 בעקבות עתירה שהוגשה לבג"ץ על ידי הנער שחר בוצר, בייצוג אביו ובסיוע ארגון "בזכות". בית המשפט העליון, בהרכב בראשות נשיא בית המשפט, אהרון ברק, פסק לטובת בוצר וקבע לראשונה כי לאנשים עם מוגבלות ישנה זכות יסוד להשתתפות מלאה בחברה. בהתאם, על המוסדות הציבוריים מוטלת החובה להנגיש את שירותיהם. פסק הדין היווה אבן דרך משמעותית בהכרה בתכליות החוק, והנימוקים המועלים בו, בנוסף להלכה בו מצוטטים בפסיקה מאוחרת יותר הקשורה בהנגשת מבנים.
עובדות מהירות מידע החלטה, ערכאה ...
מידע החלטה | |
---|---|
ערכאה | בית המשפט הגבוה לצדק |
תאריך החלטה | 12 במרץ 1996 |
חברי המותב | |
חברי המותב | אהרן ברק, יעקב קדמי ודליה דורנר |
דעות בפסק הדין | |
דעת רוב | ברק: קיימת חובה ליצור קשר גאוגרפי אפקטיבי בין המקומות שבהם מתמלאות הפונקציות של המבנה הציבורי לבתי־שימוש לנכים |
סגירה