בווארית
| מדינות | גרמניה, אוסטריה, איטליה, בוואריה |
|---|---|
| אזורים | מרכז אירופה |
| דוברים | 13,000,000 |
| שפת אם | 13,000,000 |
| כתב | אלפבית לטיני |
| משפחה |
|
| לאום | אין. |
| מוסד | אין. |
| קוד שפה |
bar  |
| קוד ISO 639-3 |
bar |
| ראו גם | שפה • כתב • רשימת שפות |
  | |
בווארית או אוסטרו-בווארית (Boarisch או Bairisch) היא קבוצה של ניבים גרמניים (למעשה נחשבים שפות כשלעצמם) המדוברים באוסטריה, בוואריה שבגרמניה ודרום טירול שבאיטליה על ידי כ-13 מיליון איש. הבווארית שייכת לקבוצת הניבים הגרמנים העיליים יחד עם אלמאנית (שכוללת גם את השוואבית ואת הגרמנית השווייצרית).
שימוש
בהשוואה לניבים גרמניים אחרים, בווארית שונה במידה ניכרת מגרמנית תקנית באופן כזה המקשה על דוברי הניב לאמץ הגייה תקנית[דרוש מקור]. עם זאת הבווארים והאוסטרים יכולים בדרך כלל לקרוא, לכתוב ולהבין גרמנית תקנית (שכן הם לומדים גרמנית תקנית בבית הספר ברוב המוחץ של המקרים ולפעמים אפילו מלמדים אותם בגרמנית תקנית בבית הספר). אנשים המדברים בווארית כשפת אמם לעיתים קרובות מחשיבים אותה כשפה נפרדת מגרמנית ושפה בשימוש יום יומי ולכן נוצר לה (כמו לשפות רבות שנגזרו מגרמנית כמו לוקסמבורגית וכמה נוספים) מעמד של שפה רשמית בבוואריה ואפילו באוסטריה כולה, שכן השפה לא רק שונה מגרמנית באופן דיסטינקטיבי, אלא גם משויכת לאזור מסוים ולרוב מקושר עם עבר שונה מפשוט "גרמנים". כיום יש ניסיונות לבצע סטנדרטיזציה לשפה על מנת שיהיה נוח יותר להשתמש בה במישור האדמיניסטרטיבי ובמוסדות רשמיים וכך גם ביום יום בצורה רשמית ואחידה (כמובן שכל אחד ימשיך לדבר בדיאלקט שלו, אך יהיה הבדל מסוים או לא בין השפה הרשמית לדיאלקט).
השפעה לטינית
האזורים בהם מדוברת השפה היו בעבר פרובינציה של האימפריה הרומית והיו מדוברים בה ניבים לטיניים אשר הוחלפו על ידי ניבים גרמאניים של מהגרים אל האזור. בשל כך ישנה השפעה לטינית מסוימת במורפולוגיה ובאוצר המילים הבווארי.
ניבים
ישנם שלושה ניבים מרכזיים של בווארית:
- בווארית צפונית - מדוברת באזור פרנקוניה עילית שבגרמניה.
- בווארית מרכזית - מדוברת בבוואריה עילית, בוואריה תחתית בגרמניה ובאוסטריה תחתית, אוסטריה עילית ובעיר וינה באוסטריה.
- בווארית דרומית - מדוברת באזורים שטיריה, קרינתיה וטירול שבאוסטריה, ובאזור דרום טירול שבאיטליה.
קישורים חיצוניים
| שפות הודו-אירופיות | ||
|---|---|---|
| שפות רומאניות | צרפתית • מונגאסקית • ארפיטנית • ולונית • אוקסיטנית • גסקונית • אראנית • קטלאנית • ספרדית • לאדינו • חכיתיה • גליסית-פורטוגזית • פורטוגזית • גליסית • אסטור-לאונית • אסטורית • לאונית • מירנדזית • איטלקית • קורסיקאית • ליגורית • נפוליטנית • סיציליאנית • סרדינית • איסטרית • פריאולית • לדינית • רומאנש • דלמטית • רומנית • מולדובנית • ארומנית • איסטרו-רומנית | |
| שפות גרמאניות | אלמאנית • אלזסית • גרמנית שווייצרית • גרמנית • לוקסמבורגית • בווארית • ריפוארית • סקסונית עילית • יידיש • הולנדית • אפריקאנס • לימבורגית • סקסונית • זיילנדית • פריזית • סקוטית • אנגלית • דנית • שוודית • נורווגית ספרותית • איסלנדית • פארואזית • נורווגית חדשה | |
| שפות סלאביות | אוקראינית • בלארוסית • רוסית • רוסינית • סלובקית • צ'כית • פולנית • פומרנית • קשובית • סורבית עילית • סורבית תחתית • בולגרית • מקדונית • סרבית • קרואטית • סלובנית • בוסנית • שלזית | |
| שפות קלטיות | ברטונית • ולשית • קורנית • גאלית סקוטית • אירית • שלטה | |
| שפות הודו-איראניות | סנסקריט • אסמסה • בנגלית • גוג'אראטי • הינדי • מאיטילית • מרטהי • נפאלית • אורייה • פאלי • פנג'אבי • רומאני • סינדהי • סינהלית • אורדו • דיבהי • דאמלי • דומאקי • גאוואר-באטי • קאלאשה • קשמירית • חוואר • קוהיסטנית • ניגאלאמית • פאשאי • פאלורה • שינה (שפה) • שומשתי • אשקום • קמוירי • קאטי (באשגלי) • פרסואנית (ווסי-וורי) • טרגמי • וואיגלית (קאלאשה-אלה) • פרסית • פאהלוי ("פרסית תיכונה") • פשטו • דארי של אפגניסטן • טג'יקית • אוסטית • כורדית • באלוצ'י • טאליש • טאט • ג'והורי (טאטית יהודית) • ג'יהדי (פרסית יהודית) • דארי של זורואסטריאן • יאגנובי | |
| שפות בלטיות | לטבית • ליטאית | |
| אחר | יוונית • אלבנית • ארמנית | |
Text is available under the CC BY-SA 4.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.
