בולימיה נרבוזה
הפרעת אכילה המאופיינת בהתקפי זלילה (בולמוסים) שאחריהם נעשים מאמצי התרוקנות / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
בּוּלִימְיָה נֶרְבוֹזָה (מלטינית: Bulimia nervosa, בעברית זַלֶּלֶת[1]) או בּוּלִימְיָה היא הפרעת אכילה, המאופיינת בהתקפי זלילה (בולמוסים) שאחריהם נעשים מאמצי התרוקנות, לרוב באמצעות הקאות מכוונות, ולעיתים באמצעות שימוש בחומרים משלשלים וחוקנים.
שמות נוספים | בולימיה |
---|---|
תחום | הפרעת אכילה |
סיבות | פגיעות מיניות, הערכה עצמית ירודה, תורשה, גורמים תרבותיים, חוסר בסרוטונין |
תסמינים | הקאה |
טיפול |
תרופתי: נוגדי דיכאון SSRI וטריציקליים פסיכולוגי: CBT ייעוץ נפשי טיפול תזונתי |
סיבוכים |
בעיות שיניים, חניכיים וגרון קריעת דופן הקיבה אובדן שליטה בוויסות רגשי דיכאון קליני נזקים לכבד ולכליות כיב פפטי אנמיה דום לב מוות |
קישורים ומאגרי מידע | |
eMedicine | 806548 |
MeSH | D052018, D002032 |
סיווגים | |
ICD-10 | F50.2 |
ICD-11 | 6B81 |
בולימיה היא הפרעה נפשית המסווגת תחת קטגוריית הפרעות האכילה, כמו אנורקסיה נרבוזה, אך שכיחה ממנה. חולי הבולימיה חווים סבל נפשי רב והם בדרך כלל סובלים מהערכה עצמית ירודה ביותר. הסכנה הפיזית שמציבה הבולימיה פחותה מזו של האנורקסיה, משום שמשקל הגוף אינו יורד מאוד בתקופה קצרה. עם זאת, למחלה השלכות בריאותיות נרחבות, ביניהן התערערות איזון האשלגן בגוף, השיניים ניזוקות מהמגע התכוף עם חומצות הקיבה, סכנה לקרעים בוושט ועוד.
בולימיה נפוצה יותר מאנורקסיה, וצורות קלות שלה מופיעה אצל קרוב לחמישית מהצעירות. הסיבות לצורות הקלות שלה קשורות לרוב למודל היופי ולחץ חברתי להיראות על פי המודל [דרוש מקור]. צורות קשות שלה, מתפתחות כאשר יש "פצע נפשי" שהבולימיה עוזרת להקל על הכאב שלו (באופן מודע או באופן לא מודע), והבולימיה הופכת להיות מנגנון התמודדות שקשה לוותר עליו.
הסיבות הבריאותיות לבולימיה עדיין נחקרות ומעריכים שהסיבות יותר נפשיות מאשר פיזיולוגיות. מעריכים שהסיבות הפיזיולוגיות לבולימיה הן תפקוד לקוי של המוליך העצבי סרוטונין. טיפול תרופתי להפרעה זו הן תרופות נוגדות דיכאון ממשפחת SSRI, אשר גורמות לעלייה ברמת הסרוטונין במוח. הסיבות הנפשיות לבולימיה אינן מסתכמות ברצון לרדת במשקל אלא נובעות לרוב מטראומה נפשית כמו פגיעה מינית או התעללות.
באופן כללי התסמינים של הפרעת קשב מקושרים להפרעות אכילה, אך האימפולסיביות האופיינית לאנשים עם הפרעת קשב מקושרת במיוחד להתנהגויות בולימיות.[2] עם זאת, לא נמצא קשר סיבתי בין הפרעת קשב להפרעות אכילה.[2]