בועת הפילטר
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
בועת הפילטר הוא מונח שטבע אקטיביסט האינטרנט, אלי פאריסר, בספרו הנושא כותרת זהה, כדי לתאר תופעה שבה אתרי אינטרנט משתמשים באלגוריתמים כדי לנחש את אופי המידע שמחפשים הגולשים[1].
האלגוריתמים מסננים את המידע המוצג בהתאם למידע שנאסף בעבר על הגולש (מקומו הגאוגרפי, התנהגותו בעבר ברשת האינטרנט והיסטוריית חיפושים). באופן זה אתר האינטרנט מציג לגולש רק מידע שמתאים להעדפות הגולש בעבר.
לדעת פאריסר, תופעת בועת הפילטר מבודדת את הגולש במעין "בועה" ללא המידע העומד בניגוד להעדפות הגולש. דוגמאות בולטות לבועת הפילטר הן מנוע החיפוש של גוגל המותאם באופן אישי לגולש, וידיעות מותאמות אישית בפייסבוק. לדעת פאריסר, בועת הפילטר גורמת לגולשים להיחשף פחות להשקפות נוגדות והם הופכים מבודדים אינטלקטואלית בתוך מעגל המידע שאליו הם נחשפים, בידוד שעלול לגרום צרות אופקים. אחת הדוגמאות של פאריסר לתופעה זו היא בחיפוש שביצע משתמש בגוגל למונח "BP", אשר תוצאותיו היו חדשות באשר להשקעות בחברת בתאגיד הענק BP, בעוד חיפוש זהה שנעשה על ידי משתמש אחר הניב חדשות על דליפת הנפט במפרץ מקסיקו (2010) באסדת קידוח של התאגיד.
הרעיון של בועת הפילטר, הפך לנפוץ במאי 2011, לאחר הרצאת Ted של פאריסר על הנושא, בה נתן דוגמאות כיצד עובדת בועת הפילטר. פאריסר ערך בדיקה כדי להדגים את ההשפעה של בועת הפילטר, הוא ביקש ממספר חברים לבצע חיפוש של המילה ״מצרים״ בגוגל ולשלוח אליו את התוצאות. בהשוואה של דפי תוצאות החיפוש של שני החברים, התגלה שיש חפיפה ביניהם בנושאים כמו חדשות ותיירות, אולם, תוצאות החיפוש של אחד מהם כללו באופן בולט קישורים למידע על המהפכה במצרים של 2011 שהתרחשה באותו זמן, בעוד שהחבר השני לא קיבל בתוצאות החיפוש קישורים כאלו.[2]
בעוד שרבים מאיתנו רואים את האלגוריתמים לסינון המידע כעזרים חשובים להתמודדות עם בעיית עומס המידע באינטרנט בכלל וברשתות חברתיות בפרט,[3] לדעת פאריסר, לבועת הפילטר השפעה שלילית על השיח הציבורי. הוגים אחרים חולקים על דעה זו וטוענים כי השפעת הבועה היא מזערית וניתן לתקנה בקלות[4].