בוראט (סרט)
קומדיה קולנועית בכיכובו של סשה ברון / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
בוראט: רוצה לומד תרבות אמריקה בשביל נהדרת קזחסטן (באנגלית: Borat: Cultural Learnings of America for Make Benefit Glorious Nation of Kazakhstan, לעיתים קרובות מכונה בפשטות בוראט) היא קומדיה מוקומנטרית קולנועית משנת 2006 בכיכובו של הקומיקאי הבריטי-יהודי סשה ברון כהן כבוראט סאגדייב, דמות סאטירית המתיירת בארצות הברית ומנהלת יומן מסע[1]. הסרט מבוסס על דמות שגילם ברון כהן בתוכנית הטלוויזיה "המופע של עלי ג'י". לאחריו יצא לו סרט המשך, בסרט השלישי שיצא ביולי 2009 מככב כתב האופנה האוסטרי ההומוסקסואל הפיקטיבי, "ברונו"[2] שגם הוא דמות במופע ובשנת 2012 יצא סרט נוסף של כהן, באותו הסגנון, הדיקטטור אך הפעם על דמות פיקטיבית, שאינה מהווה חלק מהמופע שלו.
בימוי | לארי צ'ארלס |
---|---|
הופק בידי |
מוניקה לווינסון דן מייזר ג'יי רואץ' |
תסריט |
סשה ברון כהן פיטר ביינהם אנתוני היינס דן מייזר |
עריכה | קרייג אלפרט |
שחקנים ראשיים |
סשה ברון כהן קן דוויטיאן עוזאן חסן לנל פמלה אנדרסון |
מוזיקה | ערן ברון כהן |
מדינה | ארצות הברית, הממלכה המאוחדת |
חברת הפקה | פוקס המאה ה-20 |
חברה מפיצה | פוקס המאה ה-20 |
שיטת הפצה | וידאו על פי דרישה |
הקרנת בכורה | 1 בנובמבר 2006 |
משך הקרנה | 84 דקות |
שפת הסרט | אנגלית, עברית, ארמנית, רומנית |
סוגה | סרט פרודיה, מוקומנטריה, סרט קומדיה |
תקציב | 18,000,000$ |
הכנסות | 261,572,744$ |
הכנסות באתר מוג'ו | borat |
פרסים | פרס גלובוס הזהב לשחקן הראשי |
סרט הבא | סרט המשך בוראט |
www | |
דף הסרט ב־IMDb | |
הסרט, שבוים בידי לארי צ'ארלס, זכה להצלחה מסחרית וביקורתית. הוא יצא לראשונה לאקרנים ב-1 בנובמבר 2006 בבלגיה והרוויח 26.4 מיליון דולרים בסוף השבוע הראשון שלו בארצות הברית ובקנדה, כשהוא קובע שיא מכירות לגבי סרטים שהוקרנו בפחות מ-1,000 בתי קולנוע[3]. הסרט הגיע לישראל ב-30 בנובמבר. ב-2007 זכה ברון כהן בפרס גלובוס הזהב לשחקן הטוב ביותר במחזמר או בקומדיה על משחקו בסרט. כמו כן הועמד הסרט לפרס האוסקר בקטגוריית התסריט המעובד הטוב ביותר.
את "בוראט" סבבו שערוריות בטרם ולאחר צאתו. הוא הואשם בהצגתה של דמות ראשית פוגענית, וכמה ממצולמי הסרט הביעו ביקורת שלילית לגביו ו/או תבעו את יוצריו בבית משפט. כבר בסוף 2005 ממשלת קזחסטן איימה לתבוע את ברון-כהן[4], אך שנה אחר כך, עם צאת הסרט לאקרנים הזמינה אותו לביקור במדינה[5].