בוריס ואניקוב
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
בוֹרִיס לְבוֹבִיץ' וַאנִּיקוֹב (ברוסית: Бо́рис Льво́вич Ва́нников; 7 בספטמבר (26 באוגוסט לפי הלוח הנהוג אז) 1897, כפר בִּיבִּי אֶייבְּלִיט[1] (כעת אחת השכונות של באקו), מחוז באקו, האימפריה הרוסית - 22 בפברואר 1962, מוסקבה, ברית המועצות) היה מנהיג סובייטי יהודי שהיה בין הראשונים לקבל שלוש פעמים אות גיבור העמל הסוציאליסטי.
עובדות מהירות לידה, פטירה ...
לידה |
7 בספטמבר 1897 באקו, האימפריה הרוסית |
---|---|
פטירה |
22 בפברואר 1962 (בגיל 64) מוסקבה, ברית המועצות |
מדינה | ברית המועצות, האימפריה הרוסית |
מקום קבורה | כד עם אפרו נמצא בבית הקברות של חומת הקרמלין, מוסקבה |
מקום מגורים | באקו, טיפליס, מוסקבה, טולה, פרם |
השכלה | המכללה הטכנית של באקו, המכללה הטכנית הגבוהה של מוסקבה |
תקופת הפעילות |
1920–7 ביוני 1941 20 ביולי 1941 – 1958 |
מקצוע | פקח, מהנדס |
מעסיק | מפעל הנשק (טולה) |
תפקיד |
סגן ראש הפקחים הכלכליים מנהל טכני של המפעל למכונות חקלאיות בליוברצי מנהל מחלקת תעשיית הטרקטורים מנהל המפעל לנשק בטולה מנהל מפעל למכונות בפרם מנהל המדור הראשי לתותחים ושריון ובהמשך למדור השריון בלבד במשרד (נרקומאט) התעשייה הביטחונית של ברית המועצות סגן השר לתעשייה הביטחונית של ברית המועצות שר החימוש של ברית המועצות עד למאסר; מאז השחרור - שר המשרד לתחמושת של ברית המועצות יחד עם דמיטרי אוסטינוב שמונה למשרד לאחר מאסרו שר במשרד לתעשיית המכוניות החקלאיות של ברית המועצות מנהל ההנהלה הראשית מטעם ממשלת ברית המועצות הסגן הראשון לשר המכונאות התיכונית (התעשייה הגרעינית) של ברית המועצות |
מפלגה | המפלגה הקומוניסטית |
השקפה דתית | אתאיסט |
פרסים והוקרה |
|
סגירה
בשיא הקריירה שלו שר למשרד התחמושת של ברית המועצות במהלך רוב רובה של מלחמת העולם השנייה ולאחריה ראש המחלקה ליצור נשק אטומי. הוא זכה בשני פרסי סטלין ב-1951 וב-1953, בעל דרגת גנרל-קולונל בחיל ההנדסה של הצבא האדום מ-1944.