בחינת ההסמכה של לשכת עורכי הדין
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
בחינת ההסמכה של לשכת עורכי הדין (נקראת גם "בחינת לשכת עורכי הדין" או "בחינת הלשכה") היא בחינה פנימית מטעם לשכת עורכי הדין בישראל שייעודה הוא לבחון את הידע של בוגרי לימודי משפטים לאחר ההתמחות שמבקשים להיות מוסמכים כעורכי דין, דבר שיאפשר להם לקבל רישיון לעסוק בעריכת דין בישראל.
הבחינה נערכת בשני מועדים מדי שנה, בדרך כלל בחודשים דצמבר ויוני. הבחינה נערכת בהתאם להוראות סעיפים 38–40 של חוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961,[1] ובהתאם לתקנות לשכת עורכי הדין (סדרי בחינות בדיני מדינת ישראל, באתיקה מקצועית החלה על עורכי דין זרים ובבחינת ההסמכה לעריכת דין), התשכ"ג-1962.[2]
אחוזי המעבר של הבחינה מצויים בירידה חדה בשנים האחרונות. במועד מאי 2013 עברו את הבחינה 77% מהניגשים, במועד אוקטובר 2015 שיעורי המעבר ירדו ל-59.7%, במועד אפריל 2017 השיעור כבר היה 44%, ואילו במועד דצמבר 2017 השיעור עמד על 34% (במועד יוני 2018 עברו את הבחינה 32% מהנבחנים).
בהתאם לתיקון מס' 38 לחוק לשכת עורכי הדין,[3] הוצאה מידי לשכת עורכי הדין המעורבות בחיבור הבחינות. חיבור הבחינות הוטל על "ועדה בוחנת" שממונה על ידי שר המשפטים. ועדה כזו מונתה לראשונה ב-16 במאי 2017, על ידי שרת המשפטים איילת שקד[4] (עד אותו מועד, מעולם לא מונתה ועדה בוחנת כחוק). ב-16 בינואר 2019 הודיעה שרת המשפטים איילת שקד, כי בסיכום עם יו"ר ועדת הכנסת ח"כ מיקי זוהר, ח"כ אסנת מארק ונציגי לשכת עורכי הדין הוחלט להעמיד את ציון המעבר בבחינת ההסמכה של לשכת עורכי הדין על 60 במקום 65.[5]
נבחן שנכשל בבחינה יכול לגשת לבחינה במועדים הבאים, ללא הגבלת מספר המועדים.