ביופולימרים
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
ביופולימרים הם פולימרים אשר נוצרים על ידי אורגניזמים. בגלל עצם היותם פולימרים, ביופולימרים מכילים מונומרים אשר קשורים בקשר קוולנטי כדי ליצור מבנה גדול יותר. בכימיה מתחלקים הביופולימרים לשלוש קבוצות, על פי יחידות המונומר שהם מכילים ועל פי המבנה הכימי שלהם:
- פולינוקלאוטידים (אנ') – ביופולימרים ארוכים יחסית, אשר מורכבים מ-13 או יותר מונומרים נוקלאוטידים.
- פוליפפטידים – ביופולימרים קצרים אשר מורכבים מחומצות אמינו שונות.
- רב-סוכרים – בדרך כלל ביופולימרים עם מבנה ליניארי אשר מורכב מפחמימות.
תאית היא הביו פולימר והתרכובת האורגנית הנפוצה ביותר בטבע. 33 אחוז מהחומר שמקורו בצומח הוא תאית. לדוגמה, בכותנה ישנם 90 אחוז תאית, ואילו בעץ ישנם 50 אחוזי תאית.
ננוצלולוז, או צלולוז מיקרופיברילי הוא ביופולימר המורכב ממיקרופיברילות של צלולוז בגודל ננומטרי. רוחבו הממוצע נע בין 5–20 ננומטר ואורכו נע בטווח רחב שבין עשרות ננומטרים ועד למיקרונים בודדים. חומר זה הוא פְּסֵאוּדוֹ-פלסטי[1] ומכך תצורותיו הן מגוונות. ניתן לייצרו כקצף, אירוג'ל, כשכבות ננוצלולוז קשיחות וחזקות וכפולימרים גבישיים בלתי חדירים לגז[2].